ביקורת ספרותית על Johnny Got His Gun מאת Dalton Trumbo
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 ביוני, 2011
ע"י קורנליוס


ספר אנטי-מלחמתי קלאסי משנות ה-30' שתורגם לעברית כ"ג'וני שב משדה הקרב".

גיבור הספר הוא חייל שנפצע באופן אירוני ביום האחרון של מלחמת העולם הראשונה (עובדת פציעתו ביום זה מוזכרת ברמיזה). פציעותיו היו כה קשות, עד כי איבד את ידיו, רגליו, קדמת פניו (לרבות עיניו, אפו, פיו) ואוזניו (אני נוטה לחשוב שבשנות ה-30' סיפור על אדם שישרוד פציעות כאלה היה יותר בגדר מדע-בדיוני, אם כי אין בכוונתי לרמוז כי זוהי סוגת הספר).
למעשה, מדובר בסיוט הנורא ביותר שאפשר - אדם שכלוא בתוך עצמו - לא מסוגל להריח, לא לשמוע, לא לראות, לא לטעום, וגם חוש המישוש לא ממש פועל כי אין לו ידיים.

הרבה מעבר למסר האנטי-מלחמתי (אליו תכף אגיע), דלטון טרומבאו הצליח בצורה דיי מרשימה להכנס אל הרעיון המחריד הזה, ולהעביר אותו לנו, הקוראים, בצורה מאוד מוחשית - כך למשל אנו מתוודעים אל הצלצול שמציק לגיבור, להבנה האיטית כי הוא איבד את ידיו, את רגליו, וכל קשר לעולם החיצון. הכאב והייסורים בהרגשה שאין לו יותר בשביל מה לחיות - הוא אפילו לא יודע היכן הוא נמצא - ואפילו אין לו איך ליטול את חייו במו ידיו (שאין לו).

גם בהתחלה וגם באמצע מדובר בסיפור שמתקדם יחסית לאט, בצורה מאוד מדכאת, של אדם שאין לו שום תקווה. סוף הסיפור סחף אותי מאוד, עם ניצוץ של תקווה שלפתע התגלה ל"עיניו" של גיבור הסיפור.
הרעיון גאוני, הביצוע מעולה.

בקשר למסר הסיפור - אני במובן מסוגל להבין את הרעיון הפציפיסטי. דלטון טרומבאו לא מציג גיבור פציפיסטי "קלאסי", אלא גיבור שהלך, נלחם, איבד את הכל - ועכשיו מביע חרטה.
לאורך הסיפור אנו מתוודעים אל תהיותיו של הגיבור (ומן הסתם, יש לו הרבה), שמבין לפתע שכל הקרבותיו היו לשווא. על פי הסיפור, אין דבר כזה מוות אצילי - אין שום תועלת בלמות למען המולדת, אבל לא רק - אין שום תועלת בלמות למען שום דבר - לא למען הקבוצה, לא למענך - אפילו אם תמות בהצלת בת-זוגתך בנסיונך להצילה מאונס - מתת לשווא.
כל הרעיון של צבא, של מלחמות - הכל שטויות, הבל הבלים ותו-לא.

הדבר הזה דיי הציק לי. אולי יש כאלה שיגידו שאני נאיבי, או שאני בעצמי לא יכול לדבר/לשפוט כי לא עמדתי במצב כזה, ואולי בגלל שאני גדלתי במקום שבו המציאות הבטחונית היא בעייתית, אבל אני כן נוטה להאמין (או רוצה להאמין שאני נוטה להאמין) שהמושג הזה של "קורבן" או "מוות למטרה נעלה" כן קיים. ועל-כן, במובן הזה, אני מניח שפספסתי את המסר של הספר.
סורי, דלטון.

אמירה נוספת לזכותו של הספר - הספר, כאמור, נכתב בשנות ה-30'. בדבריו הפסימיים ניתן גם לשמוע כיצד הוא חוזה את הישנותה של אותה מלחמה גדולה (מלחמת העולם הראשונה), ודיי מצמרר לראות כיצד התחזית הזו התגשמה. יתכן כי בעת כתיבת הספר כבר היה דיי ברור לאן נושבות הרוחות, אבל ביחד עם כל האוירה של הספר, זה כן עשה משהו לי, בתור קורא.

ספר לא קל, אבל מאוד מאוד מומלץ. לכו תדעו, אולי תצאו פציפיסטים.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dushka (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
העניין עם השיר הזה שהמקור הוא בכלל לא כזה.. זהו שיר ישן ומלא תקווה. http://kids.niehs.nih.gov/lyrics/johnny.htm
טופי (לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
דושקה יקירתי!תודה רבה!!
קורנליוס (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
והנה השיר מיוטיוב http://www.youtube.com/watch?v=csPbUzRQU0g&feature=related

:)
קורנליוס (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
היי !!! המנגינה הזאת !!! ראיתם פעם את הסרט "מת לחיות 3" ?
הלחן של השיר הזה מלווה את הפסקול של הסרט. מעולם לא ידעתי שהוא קשור לשיר הזה.
איזה קטע !
dushka (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
והנה השיר ביוטיוב http://youtu.be/sO7ADp-T6ks
dushka (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
הנה המילים בשירונט http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1891&wrkid=6465
טופי (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
וסוף השיר על מה תבכי הגברת פן(?),הוריי הוריי. לך יש עוד בן ולי כבר אין,הוריי הוריי.הלואי חזר גם ילדי הקט בלי שתי רגליים ועם יד אחת.כי בילי שלי יצא לקרב,הביתה הוא לא שב..
טופי (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
חיפשתי ..לא מצאתי זהו ציטוט מהזיכרון:
לקול תופים וחצוצרות ,הוריי הוריי.יצאה האם לרחוב לראות,הוריי הורי.לקול תופים וחצוצרות יצאה האם לרחוב לראות ג'וני שב משדה הקרב הבו לאל תודה..
איה ידך הימנית,הוריי הוריי.איה ידך הימנית הוריי הוריי...
יש לי עוד מעט משפטים אבל אני לא יכולה לזכור את כולו. מצטערת
קורנליוס (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
זה אכן שיר גם בספר עצמו מוזכר השיר. לגיבור בכלל לא קוראים ג'וני - הכותרת נלקחה מתוך הציטוט לשיר הזה שמופיע בספר.

לגבי התרגום לעברית - אינני מכיר אותו. אבל נשמע מסקרן :)
טופי (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אנקדוטה "ג'וני שב משדה הקרב" הוא שיר (באנגלית) שהכרתי בתרגום לעיברית בפי הדודאים אם אני לא טועה
מוכר?
קורנליוס (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
לא קראתי כדי לדעת :) (את חימו מלך ירושלים, כמובן)
חובב ספרות (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
והמקבילה הישראלית... "חימו מלך ירושלים"?
אנקה (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אולי נצא מדוכאים. פציפיסטים עדיין לא. אלא אם כן לא ישא גוי אל גוי חרב.
אירמה (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
ספר קשה אני מנסה לקרוא אותו כבר חודשים ולא יכולה להתקדם יותר מכמה עמודים בכל פעם.. אני מתקדמת לעבר הסוף באיטיות רבה.. הוא ממש קשה לי נפשית.
דרך אגב, הסיפור מבוסס על אדם אמיתי שאכן נפצע כך.. טראמבו קרא עליו בעיתון וכך נוצר הספר הזה.
גם במציאות הבטחונית הקשה של חיינו אחרי שקוראים ספר כזה יש תחושה חזקה שאין מלחמה או אדמה ששווה למות למענה.. ובטח ובטח שלא לחזור ממנה כמו הדמות שבספר.. יש הקדמה בספר מאת טראמבו שכותב שבכל מלחמה סופרים את ההרוגים, אבל אף אחד לא סופר את הפצועים, חסרי הגפיים, המשותקים, העיוורים וכו' וכו'..
זה כל כך נכון, איזו מטרה מקדשת אמצעים כאלה??
yaelhar (לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
הספר הזה מתמצת את זוועותיה של "המלחמה הגדולה" שהיו כה נוראות עשרות מליוני הרוגים, מליוני עקורים, מליוני אנשים נשארו בחיים אבל מתו בתוכם.
המסר הפציפיסטי מבוזבז (לצערי הרב) על אנשים פה, שגודלו וטופחו למלחמות. יש, כמובן, ברירה אבל צריך לקבל בשבילה גישה אחרת משחונכנו לה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ