ביקורת ספרותית על עקב הברזל מאת ג'ק לונדון
ספר בסדר

---

ספר מעניין אבל עם המון טעם לוואי רע. הספר מתאר מאבק של פועלים , בנסיון להתאגד ולקבל תנאים הולמים, ובפעולות הטיקונים. איך עסקים קטנים נבלעים על ידי הגדולם, ובעליהם יורדים לאשפתות. איגודים נשברים, מעט עובדים חיוניים מתוגמלים אך שאר העובדים מנוצלים.
האוניברסטאות , הכנסיה , בתי המשפט, העיתונות כל הגורמים החשובים מסיעים לטיקונים, מציירים תמונות ורודות של המציאות וכל תומך של הסוציאלים מוחרם.

יש שם לא מעט קטעים נבואיים ( אולי לא נבואיים - כנראה זה תהליכים שמאז ומתמיד היו) - העלמות המעמד הבינוני, קשרי הון ושלטון למשל
הבעיה הגדולה - שהספר הוא יותר מניפסט מאשר ספר. שאני משווה את הספר לענבי זעם , שני הספרים מבקרים בחריפות את הקפיטליזם של אמריקה
ענבי זעם עושה את זה כל כך יפה , ומשלב את זה בסיפור. בעקב הברזל , חצי מהספר זה מונולוגים ודיאלוגים שנראים שלקוחים מכנס מפלגה סוציאלית

עוד נקודות מענינות:
מלחמת העולם הראשונה ,לטענת הכותב הינה סיבה של הטיקונים העשירים למנף את התעשיות - ובספר היא נמנעה בגלל שביתות עובדים שסירבו להלחם נגד אחיהם. אני לא בטוח עם הספר נכתב לפני או אחרי המלחמה . עם לפני - אז אכן לונדון היה בעל יכולת חיזוי פולטית מאד טובה.
והוא ממש שונא עורכי דין - בספר זהו המקצוע הכי בזוי , ועורך דין מצוי שקול לעבריין שמשרת את בעלי ההון.

» ביקורות נוספות של איתי 81
» ביקורות נוספות על עקב הברזל