ביקורת ספרותית על גאיג`ין - פרוזה עשרה # מאת יורם כסלו

---

גאיג'ין הוא הכינוי בו משתמשים היפנים בבואם לתאר זר, לרב לבן. הגאיג'ין הוא נחום, ילד ישראלי בן אחת עשרה וחצי המשוכנע שהוחלף בבית החולים סמוך ללידתו והזוג שגידל אותו אינו הוריו האמיתיים. הוא מאמין שאמו האמיתית נמצאת ביפן והוא מחליט לצאת למסע אליה. יש לו אחות צעירה ממנו, ברוריה שמה, שהיא אשת סודו הנשבעת לא לגלות דבר אודותיו. יש לו גם חבר, מירון גיל, מעין סופרמן על כיסא גלגלים, שלו קשרים חובקי עולם ויכולות טכניות עצומות במחשב, המתגייס לעזרתו. בתמורה לעזרתו מבטיח לו נחום לכתוב לו מכתבים ארוכים בהם יפרט את חוויותיו וכך יוכל מירון גיל גם הוא לחיות אותן.

נחום מצליח להתגנב למטוס, לבלות מספר ימים בכמה שדות תעופה ובעזרת תושייתו הוא מגיע לבסוף לטוקיו. שם הוא פוגש מטאטא רחובות (!) המזמין אותו לביתו ועוזר לו בהתארגנות למסע אל העיר קיסאנגאטה שבה אמורה להיות אימו.

מהר מאוד מסתבר שמטאטא הרחובות הוא בעצם איש עשיר וחשוב אשר בחר בדרך זו להעניש את עצמו על חטא שחטא כלפי אהובתו. בסיועו שלו ובזה של שכנתו, הילדה המוזרה הירוקו, מתארגן נחום למסעו צפונה. מצטרפת אליו ילדה שהיא בעצם נסיכה, חולת לוקמיה המצמיחה כנפיים, שברחה מבית החולים. נשמע הזוי ? ובכן, זה באמת הזוי...

בדרך מתרחשים אירועים שונים, חלקם מציאותיים וחלקם דמיוניים (מפלצות, דרקון) עד להגעתם אל היעד – ויותר לא אגלה.

הספר מוגדר כ"פרוזה עשרה" כך שאולי יש מקום להתרחשויות הדמיוניות ולציורי הקומיקס המלווים אותם. עבורי, כמבוגרת, זה היה הזוי.

בעקבות גל ההתעניינות בכל הקשור ביפן (בשל רעידת האדמה האחרונה והצונמי, כמובן), אני מניחה שגם ספר זה יעורר עניין יותר מאשר לו היה נכתב על ארץ אחרת.

ניסיתי להבהיר לעצמי מהו המסר של הספר ואודה על האמת – התקשיתי. אולי קריאה לאחווה בין בני אדם באשר הם, ללא הבדלי דת, גזע ומין מאחר ובבסיס לכולם שאיפות ותקוות דומות.

הקריאה בספר זורמת ואפשר לראות בו אגדה מודרנית.

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על גאיג`ין - פרוזה עשרה #