לכאורה איך לחבר אתיקה עם מלחמה ??? כבר נאמר שבמלחמה אין כללים וההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים...

אסא כשר פרופסור לפילוסופיה ואב שכול בעצמו, נדרש לסוגיות האתיות של צבא ומלחמה, של מוסר בעת קרב, של פקודות ומשמעותן הערכית והחוקית.

יצא מזה שני דברים - האחד הספר אתיקה צבאית או שמא אקרא לו מדריך והשני מסמך רוח צה"ל - מתומצת , ברור ונלמד מרמת החפ"ש (החייל הפשוט) עד הרמטכ"ל.

כצבא העם של המדינה היהודית דמוקרטית - שני המסמכים הללו הם חובה .

נערים / גברים האוחזים בנשק קטלני - אסור שיתבלבלו.

גנרלים ומפקדים שיכורי כח ועוצמה - אסור שישכחו מניין מגיעה סמכותם ובל יתנערו מאחריותם.

עת תשלח הממשלה את חייליה וצבאה לארץ אויב , לפנות מתיישבים , להכיל ממשל צבאי , להתעמת עם אזרחים - מוטב שתבדוק בציציות המוסריות והאתיות של החלטותיה.

זה מסוג הספרים שהלוואי ולא היה צורך לקרוא בם ובה בעת אסור שלא ימצאו אצל המדינאים , המפקדים והחיילים.



קובי דייטש, תרפ"א

זכרונות אחרי מותי// יאיר לפיד

אוטוביוגרפיה של טומי יוסף לפיד שנכתבה על ידי בנו יאיר לפיד אחרי מותו ללא עת ממחלת הסרטן.

אובייקטיבי? - לא..אפילו לא קרוב. אבל אין ספק שכתוב היטב.

מפתיע?? - לעיתים, לדוגמא- כמות האירועים בהם היה מעורב או נוכח טומי לפיד בימי חייו .

מלמד??? - המון!!! לקחים אישיים, לקחים לאומיים, לקחים כאב, לקחים כאב שכול, לקחים כבן זוג, לקחים כאכלן כפייתי, לקחים לחיים ועוד...

אוהב????- מעבר לצעקן ולאקסביסט הנוראי כפי שהצטייר ושינה את דרכי השיח הלאומי לרעה ...אהב את עמו, אהבה עד סגידה למשפחתו, אהב את
מקצוע העיתונאי בלי סוף.

לקרוא- בהחלט, שינה את דעתי על האיש.

קובי דייטש, תרפ"א

אולי בגלל...
אולי בגלל שאני דור שלישי לניצולי שואה - זה לא עשה לי את זה...
אולי בגלל שאל מול הזוועות שעשו הנאצים ליהודים ,"חריגים" אחרים ומתנגדי משטר - ניראית ההתנגדות שמובאת בספר כחסרת משמעות כמעט...
אולי בגלל שאנו יודעים מיהו הסופר , אז העלילה ניראית שטוחה ורדודה קימעה...

דווקא בגלל כל אלו - צריך להבין שכל פעולה ולו הקטנה ביותר אל מול משטר הזוועה הטוטליטרי היא אקט של גבורה ,כך גם כתיבתו של הסופר המבועת והמפוחד זמן כה קצר לאחר קריסת שלטון הרשע !!!

שווה לקרוא , שווה ללמוד ,שווה לזכור , שווה להפיק לקחים .

קובי דייטש

אחרון היהודים , ספר עלילתי מצוין שמחזיר אותנו לתקופה חשוכה - האינקוויזיציה בה חוסלו ונאנסו לשמד מאות אלפי יהודים בשיטות שונות ומשונות (תקופה שנשכחה וזהו לקח לזיכרון השואה...שגם הוא במגמת שיכחה).
הספר מזכיר לנו נשכחות : גלות רומי וספרד , שנאת היהודים , גדולת היהודים בני המקצועות החופשיים (גם פה יש הקבלה בין תקופת ההשכלה טרום השואה לגדולת יהודי חצי האי האיברי).
עדיין הספר עלילתי , אני חשתי כאילו קראתי את רובינסון קרוזו , רק שהבדידות והפחד מהקניבלים התחלף בבדידות מאונס והפחד מהסביבה הנוצרית העוינת.

שווה לקרוא !!!

קובי דייטש

הז'אנר החסידי של הסופר חיים באר נראה שילווה אותו לאורך כל חייו הספרותיים (ואני מאחל לו רבות וטובות) , תהליך התפכחות , החטא ועונשו העולם הארצי והמיסטי באים לידי ביטוי בכתיבה נהדרת וקולחת .
לי באופן אישי קוסמות הלכות החסידים , על סיפוריהם , על נפלאותיהם , על ההתמודדות עם יצרם ובו זמנית צורמת לי אמונתם באדמו"ר (כל אדם כוזב הוא) .
אל המקום שהרוח הולך הוא ספר מרתק שיש בו מן הקסום והצורם שבעולם החסידי , כתוב בעדינות שספק שאם נדע כמותה בשנים לבוא אצל סופרים אחרים.

חיים באר - שוב תודה.

קובי דייטש

להיות הורה , פרושו לחיות בפחד ,פחד שנובע מאהבה עצומה ..
בעולמנו המוטרף פחד זה מלווה אותנו כהורים כמעט כל הזמן.

"הדרך" של קורמאק מקארתי מדבר על פחד זה בעולם קיצוני עד אימה , עולם שלאחר פצצה אטומית עולם בו צועדים אב ובנו והפחדים הם הקמאים ביותר שיש - אני צעדתי עימם וממליץ גם לכם לעשות זאת , ממליץ בחום !!!

קובי דייטש

לטעמי ולטעמם של רבים אחרים (שהרי זהו רב מכר כבר מסוף המאה ה-17) זהו אחד הספרים המדהימים ביותר , לא משום היותו ספר הרפתקאות , אלא משום היותו ספר המתאר את קיום האדם לבדו (באמת לבד, בלי אף אחד לומר לו שלום ובלי לקבל אמייל...) לגמרי לבדו.
איך גם לבד שומרים על צלם אנוש , איך גם לבד ובתנאים קשים מתנהל קונפליקט נפשי על סוגיות שברומו של עולם , איך החיפוש אחר מזון לא מתיש את החיפוש אחר האמת , איך מוסר ואמונה באדם מביאים להתמודדות עם הפחדים המאיימים ביותר .
מומלץ לקרוא את הספר כל עשר שנים , הוא תמיד מעניין ופותח זוויות חדשות...

קובי דייטש

הספר הוא פרי עטם המשותף של דן מרגלית ושל רונן ברגמן , אוי לדן מרגלית שחבר עם עיתונאי שאת שאינו מצליח לברר הוא ממציא מניבכי דמיונו הקודח .
אם קניתי ספר זה בזכות הקרדיטציה של דן מרגלית , הרי שלא אקנה יותר ספרים מפרי עטו.

בספר פרקים מרובים שרב הניסתר על הגלוי בהם והיה ניתן לתמצת אותם לשני דפי עיתון כולל המסקנות הנילוות אליהם.

נכון , נעשו מעשי נבלה שמקומם לא במטה הכללי של צבא האמור לעסוק במלחמה עם אויבים מבחוץ , אך בל נישגה - בהיות צה"ל צבא העם הוא משמש אספקלריה (שבדרך כלל אף מעוותת לטובה) לאיך שאנו ניראים ומתנהלים כעם ואומה.
בקיצור ספר משעמם , עובדות בו מעטות ותובנות אף פחות - לא מתאים לקריאה אף לא ביום כיפור , חבל.

קובי דייטש

הפרעות אטמוספריות , ספר הביכורים של רבקה גל חן (שדווקא ניכתב באנגלית ותורגם לעברית)הוא ספר ז'אנר לנוסעים בזמן , אלו שהמובן מאליו אינו כה מובן עבורם... לאחר שניים שלשה פרקים כבר זיהיתי שמדובר בחיקוי (לא עלוב אבל בכל זאת חיקוי ) נידרשו לי עוד שני פרקים עד שבניבכי זיכרוני צץ לו בורחס , והחל מאותו רגע אכזבה זכה.
אם קראתם לפני בורחס אז אולי... אם אחריו - לא כדאי...


קובי דייטש