ביקורת ספרותית על בתו של שומר הזיכרון מאת קים אדוארדס
ספר בסדר

---

זה מה שכתוב על הכריכה "בתו של שומר הזיכרון היה הספר המפתיע ביותר של ארה"ב בשנים 2006-2007. הבשורה על הספר המרגש של הסופרת האלמונית החלה עוברת מפה לאוזן. ללא כל מסע פרסומי או יחצ"ני קנה לו הספר קהל קוראים נאמן והוא טיפס בעקביות ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס עד שהגיע לראשה. שם נשאר במשך שנה תמימה."
אחרי הקדמה כזאת ברור שהציפיות הם בשמיים, ובפרט אחרי שקיבלתי המלצות חמות על הספר. אך כגודל הציפיה גודל האכזבה, מדובר בספר בינוני שמתחיל עם רעיון טוב ועם הרבה פוטנציאל לספר איכותי אך חוץ מהתחלה מוצלחת אין בספר כלום. העלילה גרועה, הכתיבה לא זורמת והייתי צריך הרבה סבלנות ומאמץ בכדי לגמור את הספר (דבר נדיר אצל תולעת ספרים שכמוני).
אך מעבר להיותו של הספר בינוני ומשעמם התבלט הספר ברדידותו וברמה הילדותית של התובנות שבו. אם אתמצת במשפט אחד את התובנות שבספר זה יהיה כך - "עשית לי עוול ולכן אתה אחראי לכל חולשותי ומעשי הרעים מעתה ועד עולם." כך נורה שאף לא יודעת שנעשה לה עוול יכולה להשתכר, לבגוד, להיות אשה ואם גועלית והכל מוצדק כי הרי נעשה לה עוול. ודווקא העוולה שכ"כ מודגשת בספר באמת מתגמדת מאוד לאחר מחשבה כשרואים את אופייה הבעייתי מאוד של נורה ואיך מצבה הנפשי מתערער מלידת תינוקת מתה(כשנשאר תינוק חי)מה שאומר שאם היא הייתה מתה אחרי שנים וכמו שהעריך בעלה הרופא הרי שמצבה היה מדורדר עשרת מונים. כך שגם אם לא אסכים עם מעשיו בהחלט אני יכול לגלות להם הבנה.
בספר גם מתואר המעשה של ד"ר הנרי כנורא וכלא ניתן למחילה בעוד קרוליין היא הדמות הנערצת על הסופרת ושוב מדובר ברדידות מחשבתית. בעוד שדיוויד הנרי עשה מה שעשה בכדי להגן על רעייתו ומתוך אמונה שהוא עושה מה שנכון. הרי שהיא ביצעה פשע נורא של חטיפת תינוקת מאימה ובהמשך גם מאביה שרצה להחזיר את התינוקת אליו, וזה בידיעה ברורה שהיא מבצעת פשע כשלצורך זה היא בורחת מעירה כדי שלא תוכרח להחזיר את התינוקת שחטפה.
לכל אורך הספר התנהגותו של דיוויד הנרי מעוררת הערצה. אם זה בטיפולו המסור בחולים, אם בסבלנות שמגלה כלפי נורה שלא ראוייה כלל לייחס סבלני זה, ואם בהתמודדות עם בנו פול כשהדוגמא הבולטת בספר היא סבלנותו המופלאה של דייוויד לפוגרום של פול וחבר מרעיו בחדר החושך, ותגובתו המאופקת והשקולה להרס עבודת הצילום היקרה לו כל כך.
ההשוואה בין הקשרים המפוקפקים של נורה עם גברים שונים לקשר של דיוויד עם רוזמרי מתבקשת. נורה היא קלת דעת, חסרת מוסר, ומניעיה הם אגואיסטיים כמעט לחלוטין. בעוד דיוויד שקול ואחראי, מניעיו מוסריים, ואף הטעויות שלו נעשו מרצון לגונן על אחרים.
המסקנה המתבקשת מהספר היא שדיוויד אמנם טעה אך לא הוא האשם בזוגיות הגרועה המתוארת בספר אלא נורה. אך הסופרת בחרה לפרוק את האחריות מצוארה של נורה ולהציב את דיוויד אל עמוד הקלון. רק חבל שלא טרחה להסביר למה דיוויד אשם בזה, כנראה בגלל שגם היא בעצמה לא חשבה על זה יותר מדי.

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על בתו של שומר הזיכרון