טוב... אז מאיפה להתחיל?

בלגן - אין לאן לחזור, באמת אין לאן לחזור... לא נראה לי שייצא המשך בכי בכי.

ועכשיו לתגובה שלי על התוכן של הספר ואז התגובות שלי לגבי חלק מהקטעים שם מה שיכלול ספויילרים.

דבר ראשון, הקומיקסים. החליפו צייר או משהו? הסגנון ציור ממש השתנה! ג'סטין קיבל שיער!! הוא היה קירח ;-; ככה אהבתי אותו. שלא לדבר שגם שינו לו את הפרצוף... והעיצוב של סת' גם השתנה, רק קיידי לא ממש השתנתה.
אבל, כמו תמיד, הקומיקסים שם טובים.

NUMBER 2, העלילה די... "מוצקה", "ישירה", אין פה משחקי מוחות מחרפנים כמו של פרסי ג'קסון, עם אויבים שהם החברים, או חברים שהופכים להיות אויבים וכ', אני די אהבתי ולא אהבתי את זה. הרגיש לי יותר פשוט ו... "בטוח"?

ודבריי הסופיים - כוללי הספויילרים. מכאן והלאה, ספויילרים!


היו כאן כל מיני דברים מעצבנים וחצי הגיוניים. למשל, מסופר שקיידי נטתה לקרוא לסת' "אביר" אבל לא שמתי לב למשהו כזה בספר הקודם... הא? הסבר?

כל הקטע של דיבורים של אמונה, איך זדון נוצר, איך זה התחיל... זה הרס את איכות הספר לדעתי. למה לעזאזל הסופר נכנס לדיבורים כאלה? והדיבורים האלה גם לא הסבירו כלום! הם רק אמרו "הוא אמין במידה מטורפת וזה נוצר" זה לא! זה פשוט לא! זה פשוט לא הסבר טוב. אפילו הסבר מיסטי רוחני מוזר ולא הגיוני לא הביאו, אלא רק דיבורים לגבי אמונה ._. זה די דפק את הספר.

מה שמאוד אהבתי זה את הדיבורים של ג'ק הגבוה. באמת זה אחד הרגעים שאהבתי. הוא דיבר על בני האדם, עד כמה שהם סדיסטים ושזה אשמתם שהגיעו לזדון... הם רצו, אחרי הכל. אני מסכים עם ג'ק. הוא אולי מטורף רשע פסיכופת, אבל הוא גם חכם במידה מוסיימת.

אה, אה, גם קטעי הלחימה האחרונים בספר, פשוט... וואו ~ פיצוצים ואש ומכות! וגם העיצוב של ג'ק השתנה, לא אהבתי את העיצוב החדש... הוא היה פחות. פשוט, פחות...


אבל זה עדיין ספר טוב. לא מעולה, כמו שהיה יכול להיות לולא הבלבולים שהסופר הכניס, אבל עדיין טוב.

הגל מספר על אירוע אמיתי שקרה באר"הב, איך אפשר להפוך לפאשיסט קיצוני.

הספר, לעומת הסרטים, מעביר את המסר יותר לעומק, מראה יותר טוב את חומרת המצב של אותו בית הספר ומראה מבט לבפנים, לפחדים, לחששות ולדברים השוליים אך הם אלה שעושים את הספר יותר טוב.

זה ספר טוב בהחלט ואני ממליץ לכולם לקרוא אותו, למרות שהוא הוא לא הכיייי טוב שהיה יכול להיות, הוא עדיין טוב.

קראתי אותו באנגלית ועברית

קראתי את הספר באנגלית וארמז על ספויילרים

אישית, אהבתי את החלקים של ליאו. הוא מצחיק עד כדי דמעות ואני מזדהה עם המון איתו, עד גבול מסויים. [ושנינו אוהבים אותו הצבע~]

הספר, עד האמצע, היה גאוני כרגיל [זה ספר מאוד טוב, אבל אחרי האמצע הוא פשוט עבר את הגאונות והגיע ל... מעבר לוואו.] אני פשוט עשיתי GESTURE עם היד של STOP IT YOU~ מרוב שזה היה מדהים.

הדברים שגיליתי על הדמויות! ניקו די אנג'לו, ליאו ואלדז, ג'ייסון עבר ממש מהפך!
כשזה עבר את האמצע של הספר, פשוט לא יכולתי להפסיק, נשארתי עד אמצע הלילה [בלי להרגיש אפילו] וקראתי, רק כשראיתי שההורים שלי הלכו לישון קלטתי שזה אמצע הלילה.


כל הקטע של הנבואות התבהרו, זה ממש עשה סדר בראש ואיכשהו... גם בלגן אותו?

הסיפור - מדהים, ארוך, מסובך. אם כי היו טיפה פאשלות, למשל "אאני לא אומר לך מה השם שלו, תצטרכי להבין לבד כי זה נותן לו כוח..."
"אה, זה X!"
"נכון."

לפני רגע אמרה שזה ייתן לו כוח!!

בכללי, בלי כל הפאשלות, כנראה 8.5 או אפילו 9, כי אין כזה דבר מושלם~ [מתוך עשר]

הבדיחות - 8, הם גרמו לי לדמוע, זה נכון, אבל זה לא הכניס אותי למצב כפית~ [לצחוק בלי שליטה]

הדמויות - 9.5, המון מהדמויות הוצגו באור שונה הפעם, במיוחד כמה ספציפיים שעברו טרנספורמציה.

וגילו שם דברים מדהימים וקרו שם דברים מדהימים.


אני מציע לכוווולללםםם לקרוא אותו~

מהשורה הבאה והלאה, יהיו ספויילרים כבדים, נא לא לקרוא את הביקורת מכאן והלאה אם לא קראתם את הספר!!

קודם כל, הקטע של ליאו כגלגל חמישי - אני מזדהה עם זה ואני מבין אותו. אחת הסיבות שהוא הפייבוריט שלי, היא בגלל שאני מזדהה איתו מאוד. וגם כי הוא מצחיק עד דמעות~
כל הקטע שלו עם קליפסו היה די צפוי, אני חייב לציין, שהיא תתאהב בו בסוף זה קיטשי אבל עדיין...
זה פשוט גורם לי לרצות לקחת מטפחת ולבכות מרוב התרגשות ועצב. אני לא יכול לחכות, לגלות מה יקרה להם. חצוי עם טיטאנית/בת של טיטאן שלא ממש אומרים מה היא בדיוק. בקיצור, חצוי וישות עליונה ממנו.

ועכשיו... לגראנד סא[ר]פרייס, ניקו די אנג'לו.
ברגע שקראתי שהוא הומוסקסואל... עברו לי 3 דברים בראש, והם:
1. WAT
2. וואו, זה שהם מתייחסים לנושאים האלה, לעומת הספרים האחרים שממש התנזרו, פה הם הרבה יותר פתוחים לקהל הרחב ומלמדים את הקוראים להבין אחד את השני באהבה וכבוד, לא משנה מה. זה ממש מבגר את הספר.
3. אני לא ציפיתי לזה בכלל. הפה שלי היה פתוח ופשוט לא יכולתי להפסיק להתנועע כמו מפגר מתוסכל שלא ראה את הרמז המון זמן.
זה גרם לטרנספורמציה מסויימת אצל ניקו, הוא התבגר, אכל יותר מבד"כ וגם נהיה יותר פתוח עם כולם, מה שהפתיע גם אותי.
זה ממש היה אחד הקטעים שאני התייחסתי אליהם כגאוני, זה וכל הקטע של ליאו וקליפסו, שזה היה סוחט דמעות~

גם הקטע של המאמן~~~ שהוא נהיה יותר רגיש ויש לו תינוקקקקקק מעניין מה יצא ._. אני מהמר על דרקון-תיש, אתם?

וואי וואי וואי... הספר הזה פשוט משהו.

זה ספר שאותי סחף ברמות קשות, קשה לי להפסיק לקרוא אותו ברגע שאני מתחיל!
אני ממש אוהב את הסיפור, את הדרמה בין בן ציון ללאה ואיך שהוא משתמש בכישרון שלו בשביל להרשים אותה ולהביע את הרגשות שלו.
קשה לי לחשוב שהספר מבוסס על דבר אמיתי שקרה, כי הוא נראה כמו תסריט לסרט רומנטי טוב... ובדרך כלל אני שונא ספרים או סרטים רומנטיים!

בקיצור, תקראו. שווה את זה.

ספר מאוד חמוד.

קראתי אותו בשביל שיעורי אנגלית -

בכל מקרה, הספר הזה מאוד נחמד ויש בו אפילו כמה מסרים עמוקים כמו-

לא כל אחד כמו כולם
אל תשפוט ספר על פי הכריכה
חברים יכולים לעזור מאוד

ועוד.

מה שהכי אהבתי בספר זה את התקדמות העלילה השוטפת, בלי דברים מהצדדים, ישר מגיעים לסוף ["ישר"... ייקח כמה חצאי שעות טובות XD] וזה ממש כיף לקריאה.
יש שם כמה בדיחות חמודות.

[גם איורים להמחשה מה שמאוד אהבתי]

קראתי אותו באנגלית.


זה ספר זורם, תיאורים מדהימים [לפחות של קרטר XD], אהבתי מאוד את האקשן ולאיפה שהעלילה זרמה.
ציפיתי לחלק מהדברים, אבל למה שלא ציפיתי פשוט הייתי עם לסת פתוחה.

זה מאוד טוב, מעורר את הראש והמחשבה \ובמיוחד את הדמיון/

אני מאוד אוהב את החלפת המספר, כי זה נותן גוון חדש של מחשבות כל כמה פרקים. מן ריענון כזה, שהקורא לא ישתעמם.

אני מקווה שיערבב את הסדרה הזו עם זו של פרסי ג'קסון DX

ספר ממש נחמד, אני ממליץ בחום.
אהבתי את כול הקטע של שניים שמאוהבים באחת ואחד מהם נותן לה לאהוב מישהו אחר מה שמראה על כבוד וסובלנות וכ' וכ' וכ', גם מצחיק.

כמו רוב הספרים של ריק ריירדן, ספר מהמם ומלא בקומדיה, מתח ואקשן.
היה דווקא כיף להכיר את הדמויות החדשות, הקונפליקטים והדברים האישיים העמוקים יותר בקרב הדמויות.
לעומת מה שאנשים אומרים אני לא חושב שהספר הזה מלא מידי במידע על המיתולוגיה המצרית, אני חושב זה מעולה.

אני מקווה שתהנו כמו שאני נהנתי D;

ספר פשוט מעולה ומהמם לדעתי.

הספר מתחיל כאשר אנחנו מגלים מה קרה לפרסי ולאן הוא הלך.
לפי מה שידוע לנו מהספר הקודם הוא וג'ייסון איבדו את הזיכרון שלהם ככה שגם פרסי נכנס למצבים מוזרים ומסובכים.

הפעם, הספר היה מצחיק ברמות שהתחלתי פשוט לצחוק בקול רם ולא יכולתי להוריד את העיניים מהספר... פשוט מהמם.


הפעם, אנחנו לומדים הרבה יותר על המיתולוגיה הרומית ואפילו קצת על הסינית (אבל אני הולך להשאיר לכם לגלות מה
כתוב D; )

אני מחכה בקוצר רוח לספר הבא של ריק ריירדן.