הרצל אמריואב אבני1לגמריי ממבו-ג'מבו! חוסר אחידות משווע באופן הכתיבה ובאופי הכתיבה, ילדותי, מתברבר, ורצוף עובדות תמוהות שנלקחו ממחקר דל שנעשה לפניי או תוך כדיי הכתיבה. גם השיווק האינטרנטי הפופוליסטי של היצירה מוריד בעיניי מערכה, אבל הרעיון גאוני ופה ושם יש כמה יציאות ששוות את הקריאה עד הסוף.
היברו פבלישינג קומפנימתן חרמוני1איזה כייף לקרוא!! כן, יעקוב, לקרוא - זה כייף. כייף אני אומרת לך. לקרוא. מעולם לא הייתי גאה יותר בהיותי אשכנזייה .
שניים שלושהאסף שליטא0לידיעה: הספר מועמד לפרס ספיר בקטגוריית ביכורים. משוחדת כי מכירה היטב את הסופר המוכשר.
צמוקים (צימוקים) ושקדיםשונים0היה לי. ספר מוזר. אוסף של סיפורים קצרים ממיטב יצירותיהם הפחות מוכרות של כל הסופרים הקלאסיים. האנשים הקטנים מארון הלחם מילאו חלק משמעותי בילדותי.
הדבר היה ככהמאיר שלו4אני לא מבינה על מה המהומה, עוד ספר מבית היוצר.. הכה אהוב עליי. אבל יחסית לרומנים האל-זמניים: רומן רוסי, עשיו וכימים אחדים, הדבר היה ככה ממש ככה-ככה.
המטרה אליהו מ.גולדרט1אם תחליטו להיות אנשי עסקים אז, בספר הזה יש אולי המון עמודים אבל גם לקח חשוב. סיפורת לימודית. אני השכלתי.
לחנך נערות צ'כיותמיכאל ויווג2לסופר יש כשרון כתיבה, ז"א משעשע, אינטיליגנטי וזורם אבל יותר מדי התחכמויות טכניות (ערמות של ציטטות, סיפור בתוך סיפור, אינספור התחבטויות מבחוץ פנימה - כלומר: מה אני מנסה להשיג באמצעות הכתיבה, איך לערוך נכון את הפסקאות, מה יגידו אנשים שיקראו אותו וכולי') מדללות את הסיפור האנושי למשהו לא מרגש ומבולגן מרוב מודעות עצמית.