ביקורת ספרותית על עידן הנשמה - דרכים רבות מובילות להבנה ולתבונה מאת גארי זוקאב

---

גאקרי זאקוב בספרו "עידן הנשמה" (במקור השם של הספר הוא "מושב הנשמה") אומר שהאדם בעזרת מודעותו ובחירותיו מעצב את עולמו, אבל הוא עלול גם להתעלם מהנשמה ולהתייחס רק לעולם הפיסי להתעלם מהאור והחמלה ולשקוע בפחד וספק. הבחירה בידו ליצור עולם של פחד שיחייב אותו בגלגולים נוספים של שיפור הקארמה עד שיגיע אל האור והחמלה. למעשה כל רגע הוא בוחר ובחירותיו עושות את עולמו – הוא עלול להיות מפוצל לרצות שני דברים בו זמנית ולא לדעת במה לבחור ולבחור דווקא לפעול מפחד ולא חמלה.
לחשוב שאנחנו מושפעים מבחוץ סותר את האמת הבסיסית שהבחירה קובעת את גורלו של האדם.
למעשה האדם קובע את גורלו על ידי הבחירות שהוא עושה, רבים מהדברים שקורים לו שהוא רואה בהם כוח חיצוני ומזל הם תוצאה של הקארמה שלו – על ידי הבנה ואי היכנעות לנטיות לבו, האדם יכול לעצור את הקארמה השלילית ולמנוע מעצמו סבל – כאשר הוא מכריז שהוא מקבל בהבנה את מה שקורה לו ומוכן להפיק את הלקח ולא לראות בכך גורל אכזר – כך הוא מצליח לאזן את עצמו.
על מנת להיפטר מהתנסויות קארמיות שליליות וגלגולים חוזרים ונשנים, על האדם לגלות מחילה, התחברות למחילה האלוהית – ושאיפה להפוך את חוויותיו לעילאיות תוך התחברות לפלא הבריאה האלוהי – תוך יצירה עם אלוהים, ושאיפה לחיות באופן מאונך כלפי מעלה ולא מאוזן – כלפי החומר.
הצמיחו את האנרגיה שלכם – אתם עתידים לחוות את מי שאתם באמת ולא את מה שאתם רוצים במוח שלכם. נקו את ראשכם מרצונות, ממאוויים שעלולים להשתלט לכם על החשיבה – סלקו לרגע כל מחשבה ממוחכם ושימו לב אם יש מחשבות ששולטות בכם – שאינכם מסוגלים לסלק אותם, מחשבות ששתלתם שם למטרות עתידיות – מטרות שכאמור הן חסרות ערך ורק פוגעות בצמיחה שלכם!
זה כמו לראות בחצי הכוס המלאה בחייהם את הכוס השלמה – להתרכז בחצי המלא ולהתעלם מהריק שבה לחלוטין! הריקנות שבכוס שלנו היא באמת אפס כלום – אלו אשליות שלנו שתכננו על בסיס אגואיסטי בלי להבין את מהותנו האלוהית.
אותו דבר אמרו גם לגבי ביקורת – ביקורת זה משהו אשלייתי כי קיים למעשה רק המושלם – אין צורך בביקורת כי אין פגם בנו כלל!
קודם אלץ את זה – ואחר כך אמץ את זה – ככה משתנים.
אפשר לומר, כמו שקוהלת אמר, "הבל הבלים", אבל רק לגבי דברים חומריים לא לגבי דברים רוחניים – מהם אפשר תמיד להתפעל!
לסיום אצטט את הקטע המלהיב ביותר בספר:
"במקום נשמה בתוך גוף – היו לגוף בתוך נשמה – הושיטו את ידכם לנשמתכם – ועוד מעבר לזה – דחף היצירה והכוח האותנטי – נקודת החיבור של שעון החול בין אנרגיה לחומר – זה מושב הנשמה!
מה פירוש הדבר לגעת במקום ההוא – כמה מרתק להבשיל רוחנית!"

» ביקורות נוספות של ארווין
» ביקורות נוספות על עידן הנשמה - דרכים רבות מובילות להבנה ולתבונה