הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 במרץ, 2011
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
להגדיר את הספר הזה תהיה בעיה: הגיבורים (רובם לפחות...) הם בני נוער. זה ספר נוער? הסיפור הוא סיפור הרפתקאות. זה ספר הרפתקאות? יש בו איזכור לאהבה עצומה לאשה מתה, אהבה שמשפיעה על העלילה, זה ספר אהבה? לא ולא ולא. הסופרת - שזהו סיפרה הראשון, על פי הכתוב מאחור - ניסתה לכתוב ספר על שייטוּת. מה שיצא לה הוא ספר על כעס: כעס על גורל אכזר, וכעס של הורים על ילדיהם, ולהפך.
הסיפור - בלי לקלקל לאלה שמעוניינים לקרוא - הוא על משפחה בה האם נהרגה בתאונה, והאב, שהשתגע (לא באמת, זו הערכה שלי) לוקח את שלושת ילדיו 17, 11, 5 לשייט למשך שנה. הוא גודע אותם מחייהם,בלי לשתפם, למסע הזוי, שהפעילות העיקרית בו היא השייט והעבודה הקשה המתלווה לה.
הספר אמין ככל שמדובר בשייטוּת. הכי קרוב שהגעתי לנושא הוא התפעלות מציור של ספינה עתיקה, כך שלא לי לשפוט. אבל המונחים בהם משתמשת הסופרת נשמעים לי מקצועיים ואמינים. לגבי השאר - נו. נתחיל ביחסים בין הבנים. אתם מכירים הרבה אחים בגילאים האלה שלעולם אינם רבים, או אפילו מתווכחים? אני לא. אבל אולי יש כאלה באמריקה, מי יודע. והאב - פרופסור באוניברסיטה, שדמותו בלתי מובנת, מעשיו לא הגיוניים, החלטותיו לא ברורות, בקיצור - אתה קורא את זה באי אמון מוחלט.
כמו שאמרתי זה סיפור על כעס (וגם נקמה...),שהוא נושא טוב וחזק, אך לגמרי מפוספס בספר הזה. אולי בני נוער שמתעניינים בשייטות ואוהבים סיפורים רומנטיים יהנו ממנו. אני לא אהבתי.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
