"אני ממליץ על הספר 'מעפר באת ואל עפר תשוב'," הציע המרצה שלי לאומנות. "ספר חובה לכל אוהבי איטליה, ובמיוחד פירנצה," המשיך. "סופרת ישראלית - ורדה גינזך – הצליחה, בכישרון רב, לכתוב ספר נפלא. העלילה נעה בין הערים פירנצה, סטרזה ו... אשדוד. פשוט קולח וסוחף."
נו, תסכימו איתי שלא מסרבים למורה שלך, כפי שלמדנו. אבל, מה לעשות, שם הספר ממש לא נראה לי, וזה עוד בלשון המעטה...
ותמונת השער, שהשם הוביל אליו... חששתי שהבית היפה הזה הינו, לא עלינו, בית המשמש לקבורה בקומות, כנהוג בימינו...לא בדיוק ספר שהייתי מושך מהמדף.
והסופרת... עליה אין לי 'מושג ירוק', כמו שאומרים.
אבל, אשוב ואומר בפעם האלף: מבחינתי אין על העיר הזו - פירנצה, ואם היא גיבורת הסיפור - חסל סדר התלבטויות!
כבר בפתיחה רומזת לנו הסופרת מהי המנה שתוגש לנו במסעדה שלה:
"מציאות וחלום חברו להם יחדיו, ומה אנחנו אם לא השילוב שביניהם. מן הרגע שמעפר באנו – ועד שאליו נשוב."
ואכן, בשנות התשעים המוקדמות הייתה הסופרת - מורה לתיאטרון ומעצבת בובות באשדוד, בטיול מאורגן באיטליה. כשלפתע, בעת ביקורה בעיירה הצפונית סטרזה (Stresa) שלחופו של האגם מג'ורה, הוליכוה רגליה לעבר בית מסוים בעיירה.
טוב, קורה לכולנו כשאנו נתקלים בבית יפהפה - אנו נמשכים אליו ומעוניינים לטעום עוד מיופיו. אלא שמשיכתה אל הבית (תוך התרחקותה מהקבוצה) הייתה קטע מגלגול נשמות, שבו האמינה, ושבמקום הזה - מעבר לשער הסגור, הייתה כבר בגלגולה הקודם...
מה קורה כאן, שאלתי את עצמי: קודם שם הספר והתמונה, ועכשיו גלגול נשמות... רק זה חסר לי. הכל מתחבר נגדי.
עד כדי כך אי אפשר לסמוך על המלצתו של מרצה האומנות שלי?
אוקיי, אולי בכל זאת, בוא נמשיך לתת לו צ'אנס אחרון.
לאחר כחמש שנים, בעת טיול נוסף באיטליה, בדרכה ללמוד באקדמיה לאומנות בפירנצה, היא פוגשת בתושב מקומי - שאותו ראתה בטיולה הקודם, במפעל למוצרי עור השייך לו. לאחר שהוא מזמינה ללון בבית ההארחה השייך למשפחתו, קורה משהו כפי שקורה לעתים בחיים, בהיותה במקום הנכון, וכנראה גם ברגע הנכון. היא זוכה, ממקום בלתי צפוי, בירושה ענקית ובאהבה לאותו אדם.
האהבה פורחת וזמנה של המספרת מתחלק בין פירנצה, סטרזה ואשדוד. בכל מקום בתחנותיה אלה, אנו זוכים לסיפורים מקסימים על תובנותיה לחיים, החלק הגשמי – באשדוד, והרוחני (גלגול נשמות ודמיון) – באיטליה, ויש המון! אם זה בגידול שני בניה הבוגרים, על חיי משפחתה, היחסים לחבריה בארץ ולאלו שזה עתה הכירה באיטליה, האהבה הבלתי תלויה לאדם שבו התאהבה, לעובדים שבמפעלו, בקיצור - תעלו נושא כלשהו ותקבלו התייחסות נבונה, נכונה ועם הרבה אהבה, עד שמצאתי את עצמי שואל: האם אדם כזה קיים בעולמנו?
ואל תיטעו לרגע, העלילה אינה בסגנון "קמתי-התרחצתי-אכלתי". בפירוש לא!
מצאתי אותה מלאת עומק, ללא מירכאות, וסיפורה של סופרת מקסימה, מעניינת שמצליחה לשלב בין דמיון וחיי יום-יום בצורה מושלמת, ואינך יכול לעצור את הקריאה הזורמת המלאה בדוגמאות יפות ו'מוּבָנוֹת' שלרובן המכריע, אם לא לכולן, הנהנתי בראשי כאומר: "וואללה, נכון".
נחשפתי לסופרת מ-ש-ג-ע-ת! שלא הבנתי היכן הייתי עד כה, שלא שמעתי את שמעה. תוך כדי בדיקה הסתבר לי שהיא מוכרת, בעיקר בעירה - אשדוד, והופיעה בראיונות בטלוויזיה ובעיתונות ועוד. כמו כן, שהיא כתבה מספר ספרי-ילדים, שסוג זה של ספרים השאיר אותה, מבחינתי, באלמוניותה.
בעיתון 'ישראל היום' (ובעיתון נוסף) ישנו מדי-פעם טור קטן שנקרא 'השאלון'.
בטור פונים בשאלות לדמות מוכרת, בדרך כלל מעולם הבידור, בעשר שאלות בסגנון: 'מה היית אם לא שחקן?' או, 'בסרט על חייך, מי יגלם אותך?' ועוד.
אחת השאלות שנשאלות דרך קבע היא: 'עם מי היית רוצה להיפגש ל(ארוחת) צוהריים'?
התשובות לשאלה זו הן מגוונות: נתן אלתרמן, ח"נ ביאליק, או להבדיל, אנג'לינה ג'ולי, ג'וליה רוברטס, ואפילו תשובות של כאלה שהיו רוצים להיפגש לארוחת צוהריים עם... מלכת אנגליה. לא פחות! בקיצור, כולם בהיכל התהילה העולמי/הארצי.
ואם אגיע אי פעם ל'תהילת עולם' וישאלוני - לא אגרד בראשי, בחיפוש אחר התשובה לשאלה זו...
נו, אתם וודאי מנחשים... אני כבר החלטתי!
* נהניתי מאד.
ולסיום, הערה בשולי חוות הדעת.
הספר, לצערי, אינו חף מטעויות שאיכשהו מצאו את דרכן אל בין דפיו.
שגיאות כתיב, טעויות בהגיית השמות ובכתיבתם, 'פספוסים' בין זכר לנקבה ועוד.
אביא חלק קטן מהדברים שהפריעו לי, וזאת בעיקר כדי להעמיד דברים על דיוקם.
פרטים הנוגעים לאיטליה, השתדלתי לקצר:
- פיאצה דה לה סיניורָה (עמ' 61, 138, 142).
צריך להיות: "פיאצה (כיכר) דלה סיניוריָה" Piazza della Signoria.
הסיניוריָה (ולא הגברת Signora) הייתה, כידוע, ממשלת הרפובליקה של פירנצה.
- איזו לה בלה (שלוש מילים. עמ' 11 ובמקומות נוספים...).
צ"ל: "איזולה בלה" (אי יפה), Isola Bella.
ואפשר גם להוסיף את ה' הידיעה, ולומר ה-אי ה-יפה, שהרי הוא ייחודי בעולם, והכוונה ברורה לכולם...
- ז'אן ג'ובאני, סאן ג'יובאני, סאן ג'ובאני (עמ' 21, 167, 174).
צ"ל: "סן (סאן) ג'ובאני" (San Giovanni) .
- בית טבילה, בפיסטריום (עמ' 394) .
צ"ל: "בפטיסטריום" Baptisterium, כמובן.
וכאן זו רק שגיאת כתיב...
- הקדוש פטרוס באזיקים (עמ' 109).
צ"ל: "פטרוס הקדוש בשלשלאות" סן פייטרו אין וינקולי (San Pietro in Vincoli).
בעברית, בד"כ, השם (פטרוס) קודם למקצוע (קדוש)... אגב, ישנם מקרים שהמצב הפוך (תיאור מקצועו של אדם לפני שמו), אולם לא במקרה זה.
טיפ קטן להקל על הזיכרון: שם המחזמר הידוע בתרגומו של אלתרמן, 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' יכול להיות לעזר לתמיד (להוציא את מלון 'המלך דוד' בירושלים, שיש המתעקשים להמשיך ולכנותו כך...).
פרטים הכתובים בטעות. גם כאן, השתדלתי לקצר:
- "...המלון במרחק פרסה אחת בלבד מהבית." (עמ' 121).
הבית "הכמעט צמוד" לבית המלון לא מסתדר עם המרחק 'פרסה' – כ- 4.5 ק"מ...
- "...מפרץ חמשת היבשות..." (עמ' 214).
כמובן שצריך להיות בלשון נקבה: "מפרץ חמש היבשות".
- "...שלושת הפונטנות..." (עמ' 108).
גם כאן, כמובן, צריך להיות בלשון נקבה: "שלוש הפונטנות" (המזרקות).
- "...אהיה חייבת לשוחח עם חמתו של פול..." (עמ' 385).
אני מניח שהכוונה הייתה למילה חמותו (על משקל אחותו) וכמובן שמקומה של מילה זו בהקשר הזה אינו מתאים, ואפרט.
אם מעוניינים לדייק, אז החמות היא אם הבעל, והחותנת היא אם האישה (ובהתאם, החם הוא אבי הבעל והחותן הוא אבי האישה).
ושוב, טיפ נוסף להקל על הזיכרון: החותן הוא זה שמחתן את בתו, והחם והחמות הם אלו אשר מקבלים את האישה לזרועותיהם החמות, בחום. ובמקרא, יתרו - היה חותנו של משה (מתוך 'השפה העברית'). כך שלפול יש חותנת, ולא חמות...
ונותר לי לאחל לסופרת ולהוצאה לאור שיצאו בקרוב במהדורה נוספת ובה יתוקנו הדברים הטעונים תיקון.
ולפני סיום אוסיף קטע ראיון שבו התראיינה הסופרת ורדה גינזך על ספרה, אצל דליק:
http://www.youtube.com/watch?v=Bl7oetlmeTo&feature=player_embedded
ולבסוף, לאחר שצלחתם את אורכה של חוות דעתי, והגעתם עד הלום, לא יכולתי שלא לצרף את האתר הנהדר הזה עבורכם - אתר הלוקח אותנו לתמונות פנורמיות של 360 מעלות בכל אתריה הנהדרים של העיר הנפלאה הזו – פירנצה.
http://www.italyguides.it/us/florence/interactive_map_of_florence/map_of_florence.php
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
