ביקורת ספרותית על הילד החמישי מאת דוריס לסינג (yaelhar)

ביקורת ספרותית על הילד החמישי מאת דוריס לסינג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 בפברואר, 2011
ע"י yaelhar

הסיפור די פשוט: לזוג שמאמין בערכי המשפחה והנישואים המיושנים והטובים נולדים ארבעה ילדים שמחזקים את אמונותיהם. ואז נהרה ונולד הילד החמישי שמעמיד את כל האמונות הנחרצות בסימן שאלה.

התאורים (הדי קשים) של הילד = מפלצת מחייבים את הקורא לבדוק כמה רחוק הוא היה הולך כדי לתמוך במה שהוא מאמין? וכמה דברים חשובים הוא היה מוכן להקריב על מזבח אמונותיו?
ילדים בחברתנו נחשבים כמעט מקודשים. כמעט לא יעלה על הדעת לא ללדת ילדים אם אפשר, ואנשים מגדירים את עצמם באמצעות הורותם. הורים שאינם "הורים טובים" מוקעים חברתית והורים המקריבים את עצמם הם המודל הראוי.

קשה להנות מקריאת הספר. הסיפור די מטריד והתאורים מוקצנים, מה שהופך אותו לפעמים לפרדוקסלי. אבל למרות הליקויים הספר המשיך להעסיק אותי גם כשסיימתי לקרוא אותו, והשאלות שהוא מעלה ממשיכות להעסיק אותי לפעמים.

10 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הילד החמישי

טוקבקים

+ הוסף תגובה

yaelhar	yaelhar (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) כשאני אומרת "כייף" אני מתכוונת למשהו אישי: קראתי פה שמישהי ביקשה שימליצו לה על ספרים עצובים. זה כייף? בשבילה כן, בשבילי לא. הכייף בשבילי הוא התחברות לספר ושקיעה בו. לפעמים זה ספר "קליל" לפעמים לא.
שין שין	שין שין (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) תרשו לי להצטרף לדיון קראתי את "שחיה בערום" למשל והרגשתי ריקנות ותחושה מבאסת של ביזבוז זמן, ממש לא כיף. לעומת זאת אם אני קוראת ספר שהוא יצירת מופת מבחינה אסתטית ו/או תמטית אני מרגישה שהרווחתי משהו, שנתרמתי כאדם. אני ממש לא מצפה ל"כיף" מספרים, לשם כך יש טלביזיה, מוסיקה וקולנוע. סיפרות היא בשל הנשמה והנשמה ראויה למזון האיכותי ביותר.
שוקולדה	שוקולדה (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) אין דברים אבסולוטיים :) וכן יש ספרים שהם בשביל הכיף - אבל לא הייתי רוצה שכולם יהיו כאלו, אחרת אני ארגיש שאין לי ערך מוסף. "שחיה בעירום" למשל הוא ספר בשביל הכיף, אבל אני אצטרך ספר עם עומק אחרי... ואולי עוד אחד, ורק אח"כ עוד אחד בשביל הכיך :) מה שכן, את נוטות החסד למשל אני לא אקרא, וגם מכריסטינה פ. אני מפחדת. ז"א אני לא רוצה רק ואך ורק ספרים כבדים למחשבה... מקווה שאני עכשיו יותר ברורה:)
yaelhar	yaelhar (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) תודה רבה! ואני חולקת עליך. ספרים לדעתי הם רק בשביל הכייף. אבל מה זה כייף? את הספר הזה לא אהבתי (אני מבינה למה לא תקראי אותו) אבל חשבתי עליו הרבה.
שוקולדה	שוקולדה (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) ישנים ספרים שהם סתם בשביל הכיף - וישנם ספרים שנותנים לך חומר למחשבה (במיוחד כשאתה מסיים לקרוא אותם). ברוב המקרים - אני אעדיף את הסוג השני. אני לא אקרא את הספר הזה - אבל אהבתי את ההתנסחות שלך. קבלי ח"ח.