ביקורת ספרותית על ירושה של אובדן - ספריה לעם #584 מאת דסאי קיראן
בזבוז של זמן

---

קשה לי להבין איך "ירושה של אובדן" זכה בפרס ה"בוקר". ספרה של קיראן דסאי כל כך שטוחה, כל כך איטי, וכל כך משעמם.

אין הרבה ספרים גרועים ו"ירושה של אובדן" בכל זאת לא מגיע לרמה של ספר "גרוע", אבל הינה דוגמא לספר "לא טוב". לדסאי אכפת יותר מהעומס וחשיבות של הכתיבה והיא לגמרי מזניחה את חוזק הפשטות של תיאור, ובאותו עת מנפחת את חשיבות הפשטות של התפתחות הדמיות, הדיאלוג ועלילת הספר.

"ירושה של אובדן" משתמש בנוסח מוכר ונדוש - עולם מרוחק (עדיפות למדינות אסייתיות...), דמות אישה צעירה תמימה, מצב משפחתי קשה ועצוב... ודרמה. אבל לא דרמה ברמה שהקורא מתעניין. ממש לא.

עיקר "ירושה של אובדן" נמצא בכתיבה. הכתיבה אמורה למשוך קורא אל תוך הסיפור (אם היה סיפור, בכלל...) אבל במקום זה, מראה שלסופרת יש יכולת לתאר מקומות ומצבים. יפה. אבל תוכן אין, רגישות אמינה ואנושית אין, ותחושת עומק גם כן אין. לספר יש רדידות מעצבנת, חוסר תוכן ועניין שגורר את הקורא למשך מאות עמודים מבלי לשחרר טיפת בשר. היה לי קשה להתחבר לדמויות ולאחר שנה, הספקתי לשכוח כמעת כל מה שקרה מעבר לכמה סצנות מעורפלות.

בסופו של דבר, ספר כתוב בצורה מתנשאת מבלי להיות כישרוני, משעמם, ורדוד. יש חשיבות אולי לאספקטים מן הסיפור, אבל סך הכל ספר לא טוב בכלל.

* לא קראתי את התרגום לעברית ולכן אין זו ביקורת על איכות התרגום.

» ביקורות נוספות של ביבליו
» ביקורות נוספות על ירושה של אובדן - ספריה לעם #584