ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
חמישה סיפורים קצרים בספר זה, כשהסיפור במדינה חפשית תופס מחצית מהספר.
רק שני סיפורים בהמלצה זו, כאלה הכתובים לעילא ומרתקים להפליא. הראשון הוא למעשה הסיפור השני ושמו אחד מתוך רבים. בסיפור זה מדבר סאנטוש, שרתו של אדונו "סאהיב", החי איתו בבומביי. משפחתו וילדיו של סאנטוש בן ה-35 נותרו בכפר הרחוק. לפרנסתו הוא משרת את אדונו, שנשלח יום אחד כנציג החברה בה הוא עובד לוושינגטון. לשניהם ברור שהם לא יוכלו להסתדר אחד בלי השני ולכן עושים מאמץ לצרף את השרת.
בעודם נוחתים בוושינגטון מתברר שבסידורי הלינה אמנם מדובר בחדר עבור סאנטוש, אבל חדר כזה לא נמצא בדירה הקטנה במגדל המודרני והחדיש. מה שכן נמצא הוא ארון נרחב, כזה המאפשר בדיוק לישון בו למי שאין לו דרישות רבות. סאנטוש מסתדר בנוחות בארון. בבומביי הרי היה רגיל לישון כל לילה על המדרכה מול בית אדונו ושם חש את רגעיו המאושרים בחייו. לטעמו, אין כמו שינה תחת כיפת השמיים, באוויר הצח. בוושינגטון נאלץ לחיות באופן מתמיד באוויר המזגנים.
עד מהרה השעמום אוכל בסאנטוש בכל פה והוא יוצא לסיורים בסביבה, נתקל במסעדה הודית חדשה ובדיבור עם בעל המסעדה הוחלט שהוא יהיה השף. ההצלחה גדולה, אבל למרות שסאנטוש מצוי במדינה חופשית הוא מגיע מהר למסקנה שהוא למעשה אסיר: אין לו גרין כארד, הוא לא יכול לעסוק באופן חופשי בשום עבודה, אין לו מעמד של אזרח והוא נרתע ממגע עם הודים אחרים. התאורים של נאיפול נפלאים. הכתיבה זורמת והתחושה של היות מהגר במדינה שאינה מתאימה לקצב, לאוכל ולמראות של המולדת מעיקים. בסופו של דבר נמצא פתרון למצב של חוסר האזרחות, רק כדי להתחבר למיעוט דחוי אחר.
הסיפור השני נקרא אמור לי את מי להרוג. סיפור זה אף קודר מקודמו. המספר גדל במשפחה בהודו כשהאב הוא שום כלום, כמו מאות מיליוני שום כלומים אחרים בהודו. זה המצב הרגיל ואין בזה שום דבר יוצא דופן. אבל תחרות מתפתחת בין הדוד, אח האב, בנוגע לדור ההמשך. בנו של הדוד נשלח ללמוד במונטריאול ובסופו של דבר מאכזב את הדוד. המספר לא רוצה שדבר זה יקרה לאחיו הצעיר, שנשלח לגור אצל הדוד בעל האמצעים. האח הצעיר הוא נער יפה, מוכשר, מושא לקנאה. עד מהרה הוא שב מבית הדוד אחרי ששנתיים מנסים לשנותו ומתעללים בו נפשית.
מצב זה אינו נוח למספר, נהג משאית במקצועו. הוא מגייס כסף ושולח את האח באוניה ללימודי הנדסה אווירית בלונדון. משלא מגיע מידע כלשהו בוחר המספר להגיע בעצמו ולבדוק מה קורה רק כדי לגלות שאחיו נעלם, נותר שקוע בחוב לבעל הבית שלו ומצבו לא ברור. כאן מתחילה מסכת קצרה של חיפוש, מציאת האח, כשהגדול פורש כנפיו על הצעיר להגנה. שניהם גרים בשכנות. המספר קורע עצמו בעבודה, רואה ברכה בעמלו וכל זאת כדי שאחיו ילמד.
הסיפור השני, כאמור, קודר אבל לא מדכא. נאיפול מיטיב לתאר את תחושותיו של אדם הנמצא במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון ועם אמצעים דלים. הלכלוך של הסדינים, הקירות העבשים, דלות האוכל והניתוק מהמשפחה והחברים מעיק. שני הסיפורים הללו די בהם להמליץ בחום על הספר משום שהסיפור הראשי מבולבל, להגני ולגמרי לא מעניין.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
