מה יש לפנינו בספר המרתק הזה? יש את סיפורה של אפריקה וסיפורו הנלווה של סלים. ואולי זה סיפורו של סלים דרך המתרחש באפריקה? ולמה זה כל כך מרתק?
זה מרתק משום שזה כתוב נפלא, משום שהיבשת השחורה אולי שחורה לא בגלל תושביה השחורים, כמו בגלל היותה קופסה שחורה לרובנו. אנו רגילים לדעת על מצרים, תוניס ומרוקו, אבל אלו מדינות ערביות ומשם באו יהודים, כמו גם מאתיופיה. אנו גם רגילים לשמוע על דרום-אפריקה בגלל מנדלה והאפרטהייד המתוקשרים.
נאיפול, יליד טרינידד ותושב בריטניה, כתב את סיפורה של אפריקה, כשהוא לא ממש מציין מיקום מדויק ולא זמן מדויק. אבל ניתן לנחש שהזמן הוא ראשית שנות השישים של המאה העשרים והמיקום הוא מרכז אפריקה בכלל וקמרון בפרט. קמרון זכתה לעצמאותה ב-1960 ומאז אין בה ממש שקט.
סלים, גיבור הספר, בן לשפחה הודית העוסקת דורות רבים במסחר בין מזרח אפריקה להודו, מחליט לעשות מעשה שעושה כל בוגר בשנות העשרים לחייו, לפרוש כנפיים ולעוף. בעזרת עצה של ידיד המשפחה נזרודין הוא עוקר לפנים היבשת ומערבה, כנראה לקמרון, קונה לו את החנות של נזרודין, לוקח עמו את מטי בן משפחת העבדים של משפחתו עצמו ומחליט לפתוח חיים חדשים. הזמנים הם זמנים של שפל ועניין החנות קורם עור וגידים אט אט. אחת הקונות בחנות היא אפריקאית מהבוש, אותם יערות עד, הבאה מכפרה לקנות דברים מהעיר ושבה למכור אותם בכפר. סוחרת היא בעיסוקה ולה בן בשם פרדינאן, אותו היא שמה בעיר ללימודים ומפקידה אותו להשגחתו של סלים ולחברות עם מטי. פרדינאן לומד בעיר וממשיך ללמוד באוניברסיטה.
במשך הסיפור מצטרפות עוד דמויות כמו אלה של שובא ומאהש ההודים, אליהם הולך סלים לאכול ארוחת צהריים, אינדאר החושב לגדול עם משטרו של הנשיא החדש, ריימון הכותב את הספר על הנשיא ומצפה לפרסומו ואשתו איווט, המשמשת בבדידותה כמאהבת לסלים.
אבל המצב במדינה הולך ומדרדר, דמויות יוצאות ונכנסות, תלושות מכל שורשים, עד שגם סלים קם ונוסע לששה שבועות לאנגליה, פוגש שם את נזרודין שמכר לו את החנות ובתו המצפה להיות ארוסתו ואשתו. אבל סלים שב לאפריקה, מתחיל בסחר-מכר של חומרים אסורים בזהב ושנהב, נכלא ומשוחרר ע"י דמות מעברו ונאלץ לנטוש סופית את עירו.
לכל אורך הספר לא עוזבת את הקורא הדריכות של העומד להתרחש. אבל כלום לא מתרחש בכיוון מסוים, ידוע והגיוני. לא הגיוני מבחינת התפתחותן של ארצות. וזה כל העניין. אפריקה לכל אורך הספר היא אפריקה עצובה מאוד. לא בכדי לא ציין נאיפול את המדינה המדוייקת בה מתרחש הסיפור. אפריקה היא לרוב מדינה של כפרים לא מפותחים, ערים פרימיטיביות, שליטים צמאי דם, הפיכות צבאיות בורות השוררת בכל. הדמויות בספר מספרות את תלישות אפריקה כולה. נזרודין מוכר חנות וקונה חנות, מוכר שוב וקונה באר נפט בקנדה. ריימון כותב את ספרו של ועל הנשיא ונעלם ללא עקבות וכך שאר הדמויות.
בתחילת הסיפור מצטרף מטי העבד לסלים משום שזה מה שהיה מקובל באפריקה. לעבדים לא היה רע במעמדם – הם ידעו את מקומם, ידעו למי הם שייכים ומי דואג להם. דווקא בסוף הסיפור, כשסלים נאלץ לעזוב את עירו ומטי אינו יודע מה לעשות עם עצמו, זה כל סיפורה של אפריקה, על התפרקות כל מה ידעה עד אז, על הקולוניאליזם שנטש, על העצמאות שבאה ושברה מסגרות, על מנהיגים חולניים ועל חלומות של קידמה והתחזקות שלעולם לא מתממשים.
שווה לנסות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
