ביקורת ספרותית על לזרום עם זה - סיפורה של אם חד הורית מאת מיקי אשד
ספר טוב

---

המושג "לזרום עם זה" חוזר הרבה בספר, מאחר והיא נכנסה להריון בלי לחשוב על זה יותר מדי, הרי זה מי שהיא רצתה כל כך ואני מבינה אותה.
אבל הספר שמתאר בפירוט רב וציורי משהו את תחילת הרומן, את קבלת הבשורה על ההריון המיוחל, אחרי שנים של ציפיה, למשהו שלא היה אמור לקרות, אבל קרה, את ההריון עצמו, הלידה ותהליך גידולה ללא נוכחות אביה בחיי הילדה, לא מוזכר בכלל,רק בסוף ממש בקטנה...
אני לא כותבת מנקודת מבט שיפוטית אלא מנקודת מבט של אשה שגדלה במשפחה שבה שני ההורים נשואים זה לזה ולא מסוגלת לדמיין את חייה ללא דמות האב כפי שחוויתי כל השנים.

היא מתארת את המבטים, השאלות, ההתנהגות שלו ושל הסובבים למשהו שהוא לא בסדר למרות שמבחינתה הוא הכי נכון לגביה, אבל שוב זה רק לגביה כי הרי את התינוקת היא לא יכולה לשאול והוא שלל מעצמו את הזכות להיות אבא.
מצד אחד כל הכבוד לה, בניגוד לכל הסיכויים והסכנה היא נכנסה להריון, שמרה עליו ומתמודדת עם גידול הילדה יחד עם אמה ואחיה, אבל שוב הם לא תחליף לאבא.
כגרושה ללא ילדים הייתי מוכנה להתחלף אותה ואולי גם לי זה יקרה... אבל מצד שני הייתי רוצה כן להשאיר את האבא בתמונה, לא לתת להרגיש כאילו גנבתי לו זרע, אבל כמו שנקרא הספר, הם זרמו עם זה כל אחד עם התובנות שלו, מעניין עד כמה טובת הילדה בעתיד עמדה לנגד עיניה לאחר סירובו להיות אבא.
אם אפשר גם להתייחס להתנהגות שלו, נכון, אתה לא מעוניין בילדים,לא מאשתך, ובטח לא מהמאהבת שלך, אבל זו עובדה קיימת, אז קח אחריות, מינימום של אחריות, אפילו מרחוק, תמיכה כספית יכולה לעזור במצבה, אבל להתעלם!! יבוא יום ואתה עוד תצטער על זה שלא הכרת את הבת שלך.
מבחינתי, הספר משאיר אותי עם הרבה שאלות ותקווה שאולי גם לי זה יקרה אבל אולי עם סוף אחר, לא בעל אלא פרטנר שיעמוד לצידי ולא ייפחד לקחת אחריות על מעשיו.
ולסיום, שתהנה מהגידול של בתה, רק אושר.

» ביקורות נוספות של יפעתי
» ביקורות נוספות על לזרום עם זה - סיפורה של אם חד הורית