ביקורת ספרותית על החתול שדפנה רוצה מאת אבירמה גולן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 באוקטובר, 2010
ע"י dushka


הצצתי באחת מרשימות הקריאה באתר: "ספרים שנהניתי להקריא", של עמיר, והחלטתי למהר וליצור לי רשימה כזאת משלי.

לא אכחיש, לפעמים אני מעקמת את פרצופי, כשאחרי יום מפרך, בתי רצה אלי בשמחה כשהיא מחזיקה בידה שוב את 'הפיה לילי והדולפין'. הפיה לילי שוחרת טוב, מפיקה לקחים ופותרת בעיות באופן יצירתי; הלואי עלי. אבל זה ספר כל כך ורוד, רך ומשעמם.
ומצד שני ישנם ספרים שאני מקדמת את פניהם באנחת רווחה. ישנם משפטים שמחכים להיקרא בקול רם פעם אחר פעם.

"יש פטל, שזיפים, סגליות, מרק; יש אורז, צ'יפס, קבב וארטיק ומיץ ממותק; אבל תות אין. אין. תפסיק לבכות ותפסיק להתאונן."

וזאת רק דוגמא קלאסית אחת.

הסיפור על הילדה דפנה שרוצה חתול ליום ההולדת הוא סיפור נעים לאוזן .
משפטים כמו "עם אף ורוד ומיאו דקיק, שקוראים לו לקיק" הם משפטים שילדים אוהבים לדקלם לבד. והמסר- מסר מורכב שמסופר בפשטות – האהבה היא חסרת פשרות ויחד עם זאת גחמנית.

ובכל זאת, דווקא האיורים הם שגרמו לו להכנס לרשימה שלי (שבשעריה עומד שומר סף מאיים).
איורים שמוסיפים לספר המון ערך ותוכן.
לדוגמא- המשפחה של הילדה דפנה.
בתוכן המילולי, המילה היחידה המוקדשת להם היא "כולם".
כ-ו-ל-ם, שנותנים לדפנה לסובב אותם סביב אצבעה הקטנה.
(יש לציין שדפנה היא דיקטטורית די נאורה וחביבה, שמגלה חשיבה עצמאית ומעדיפה חתולים על שמלות ורודות ולפי האיור היא ישנה עם דינוזאור).

האיורים הם שנותנים ל"כולם" בשר ובונים משפחה לתפארת:
אמא פזורת דעת שמסתובבת לה בבית עם לפטופ כסוף ונחשק של 'אפל', אב חביב, חובב בישול, סבא וסבתא צמודים (אם כי ישנים במיטות נפרדות) ועוד ישות שאנחנו אוהבים לקרוא לה בשם הארכאי 'דודה' (למרות שהיא יכולה להיות גם 'ידידת המשפחה'), מישהי קצת אנורקסית עם משקפיים מתקופת הקולוסאום שנראית כאילו בלתה קצת יותר מדי במועדון 'אוסקר' לפנויים פנויות (הבטחתי לעצמי שלא להסחף יותר עם המטאפורות המתייגות האילה אבל.. אני מתפתה בנקל).

אם היה צל של ספק, האיורים הסירו אותו לגמרי. זוהי משפחה תל אביבית. זוהי אגדה אורבנית.
מאותן משפחות יחידות במינן ומופלאות המוציאות תחת ידן או את הילדים הכי מדהימים או, או שלא.
האיורים שלחו אותי לחפש אחרי רעיה קרס ומצאתי את האתר שלה. הנה הוא:

http://raaya_karas.carbonmade.com/

מומלץ.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
טופי (לפני 8 שנים)
החתול דלעת והחתול של דפנה וגארפילד גם...כולם חתולים ג'ינג'ים...הידעתם? רובם המכריע של החתולים הכתומים הם זכרים!
יפעת (לפני 8 שנים)
אני התאהבתי באיורים של רעיה קרס באבא, אמא, קרוסלה. יש משהו מאוד תמים ומתוק באיורים שלה. איורים שבאמת מרגישים לי מתאימים לילדים.
טופי (לפני 8 שנים)
ועיקר שכחתי תודה שמצאת אתהאתר של המאיירת!!
טופי (לפני 8 שנים)
נהדר! וזו הוכחה שיש יתרון לאמהות לילדים גדולים..
הן קוראות מה שבא להן
בקורת נהדרת!
אנקה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
האמת הכל הצחיק אותי. יש לך שם כמה פניני מופת. השששששש השורקת הזכיר לי איזה שיר שלא קשור לכלום
רק למילה שורקת.
"הצועני השורק" חיפשתי ב-youtube ונאדה כלום.
חבל שאי אפשר לשיר לך וירטואלית. ואת פשוט תישרקי לך.
אלון דה אלפרט (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מקסים
dushka (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אני יודעת. בטח צחקת מהקטע על מועדון האוסקר. הוא מעורר מן צחקוק כזה קטן של שמחה לאיד. לא יפה. ולדבב לא חשבתי, כי יש לי קצת בעיה עם האותיות השורקות (לא שמים לב כשאני כותבת). בטח היו נותנים לי נחשששש או משששהו כזזה.
אנקה (לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
בראבו דושקי. צחקתי בקול. החבר'ה כאן חשבו שאני צוחקת בגלל הסרטון:
אללדין וטוביה הצפיר שמדובב את השד מהבקבוק.
חשבת לדובב בסרטים מצויירים,אגב?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ