מרכבת היהלוםבוריס אקונין2בהתחלה, אם לומר את האמת, חשדתי. אקונין אומנם יודע לבנות עלילה. הבעיה אצלי. הייתי יכולה להפריך טענה זו, אך היא אמיתית. הייתה לי בעיה עם מר אקונין. בעיה שערכה שנים. הכל השתנה כאשר לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא. הספר הנ"ל הוא הטוב מבין סיפורי 'תיבת פנדורין'. פנדורין שלנו בוגר יותר, הוא כבר יועץ טיטולארי מכובד שיודע 'מה הוא שווה'. זה לא אותו 'נער' בן 20 שרק מתחיל את הקרירה שלו. האווירה של יפן, הדמויות המעניינות עוררו עניין רב בעת הקריאה והשאירו בי תחושה מעורבת-אותה לא אפרט בשל קלוקלנים למיניהם. אם ישאלו על פנדורין אמליץ להתחיל דווקא מספר זה. מסעו של ארסט ממשיך, והיד עוד נטויה.
פרש הברונזהפאולינה סיימונס2סליחה על שגיאות מכיל ספוילרים התחלתי את הקריאה שלי כמו רבים אחרים בעיקר משם שרציתי לדעת מה כ"כ מלהיב המונים . קראתי,הפנמתי,הנחתי אם לתאר את חוות הקריאה שלי . נתחיל בצדדים החיוביים של הרומן: אהבתי את שני החלקים הראשונים של הרומן שעסקו בלנינגרד,ברעב ובגורל משפחתה של טניה ושלה עצמה . טניה מוצגת(לפחות בעיניי) כדמות נדיבה מדיי, על גבול קדושה מעונה ממש, אך שוב פעמים מצאתי את עצמי מעריכה אותה על כוח ההקרבה שלה . הצדדים השליליים לדעתי ברומן: בעיקר קטעי יחסי האישות של גיבורי הרומן שלאחר כמו שנאמר תלאות,מוות,גיהנום מוצאים את דרכם אחת אל השניה . לדעתי המספרת נסחפה רחוק מאוד אם התיאורים מעוררי הגיחוך והסלידה, זה הרס והפחית מערכו של הספר שהיה יכול להגיע ל לציון"מעולה" אך בסופו של יום לטעמי יוכל להיות רק טוב, גם לא רע נהנתי בסך הכל
נערה מברליןג'ייק ווליס סימונס1מכיל ספויילרים כשהתחלתי במלאכת הקריאה ציפיתי לסיפור מיוחד. ובהתחלה הספר אכן התנהל "כמתוכנן ". ואז הגיבורה מגיעה למשפחה מאמצת . ומנקודה זו, מחשבה אחת ויחידה לוותה אותי אישית במשך כל הקריאה, הסופר רוצה "רומן מלחמה רומנטי " כשהדגש לפי הערכתי הוא על הרומנטי . והחלק הכי הזוי היה כשהתגלה שהגיבורה הצעירה בהריון! (איך בדיוק, מתי , איפה הייתי בתקופת הזמן בה שהתרחשה הנשיקה לבין החלק שכתוב "אבל הם עוצרים בעצמם לפני שמתרחש אקט מיני..." לבין החלק שרוזה מציינת בפני הורי סמואל שהיא בהריון? ואיך יכול להיות ש"הרופא המעולל" ביצע "הפלה" כזו . חוסר האמינות הוא שהכריע את הכף ולכן גם הופסקה הקריאה .ציפיתי ליותר, המחבר מזלזל לדעתי בהבנתו הבסיסית של הקורא את המציאות. אליי לציין שלא הכל שחור, למרות שיכול להיווצר רושם כזה . החלק הראשון, שעוסק בקשיי המשפחה ובהברחתה של רוזה מגרמניה כתוב טוב, אם כי נראה שהסופר "חוסך " מן הקורא שוב את הפרטים (דעתי האישית בלבד ) . ושוב לדעתי הסופר יכל "להתאמץ" יותר . (לא קראתי את הרומן במלואו,על כן ביקורת זו מתייחסת אך ורק לחלקים שנקראו )
שלום לך, עצבותפרנסואז סאגאן8"שלום לך , עצבות " כה פשוט וכה גאוני שלוש מילים ש"מפענחות " את כל היצירה . יצירה נטולת תמימות ומלאת כאב . גאונית , ססיל "הילדה " אשר בעצם מראה כי אין מקום לתמימות ולערכים בעולם כגון נאמנות ותמימות . ססיל מראה כמה נוראה יכולה להיות בדידות וכמה עולמנו קר ונטול אידיאלים , שמה שחשוב זה היום ועכשיו . אביה כמו בתו גם הוא נטול כל רגש מחויבות או הוגנות כלפי הנשים בחייו ומסלול חייהם נע בין הנאה אחת לאחרת . לעיתים אתה מוצא את עצמך כמעט מרחם עליהם ועל כך שהם אינם רואים כמה הם באמת בודדים . זעם שוטף אותך כאשר אתה מבין למה הובילו המעשים שנקטו בדרך אבל כמו אחרי התפקחות ילדותית אתה מבין במקצת שלא הייתה דרך אחרת , אחרי קריאת רומאן זה התמימות נעלמת . אתה רואה את כאבם ומצר על כך שבסופו של יום לא באמת היה שינוי אך במידת מה זה מציאותי לא ? .
צופן דה וינצ'ידן בראון4אני זוכרת שאנשים סביבי כ"כ התלהבו כשהספר יצא , בספרייה הייתה קשימת המתנה ארוכה ביותר של כמה חודשים קדימה ובסוף הספר הגיע אליי . הייתי כ"כ שמחה לעובדה זו שהתחלתי לקרוא , עוד עמוד ועוד אחד ואז .... ואז הבנתי שלהתלהבות שחשו קוראים אחרים לא היה כל קשר אליי , אולי אני האכזב כמה מאוהבי הספר, אך זוהי דעתי . יותר מדיי רוח וצלצולים חסרות ביסוס לדעתי
התלמידהנרי ג'יימס5גיליתי ספר נפלא זה תודות ל"סימניה " . תודה על גילוי כה נפלא . אהבתי את הספר מאוד , את עדינותו טוהרו . במיוחד את הסיפור . כמו שאמרה "בת שבע מירושלים " שלא יכלה לנסח את הרגשתי טוב יותר במהלך הקריאה ועל כן אני מודה לה:" אהבה שנרקמת בין מורה צעיר ותלמיד שלו. ותיאור האהבה נעשה בדרך עדינה ועקיפה, על ידי טיולים משותפים ומגעי ידיים מהססות." אינך רוצה להגיע אל הסוף , כמו שרוי בתוך קסם עתיק . תודה הנרי ג'יימס על שחלקת איתנו את יצירת מופת זו.
שם הורד [מהדורת 2011]אומברטו אקו2נהנתי כ"כ מהספר . נהנתי לא רק מן החקירה והמתח אלא גם מן הנושאים התיאולוגייים שהופיעו בספר . במשך כל הקריאה הגיבורים הובילו אותי וכ"כ התצטערתי כשזה נגמר. יצירת מופת לדעתי הן מבחינת מתח והן מבחינת העשרת אופקים תודה אומברטו אקו ואיך לא להודות לתרגום המופלא של עמנואל בארי להוצאה ,ולאמיר זרטל על הכריכה המדהימה לדעתי תודה
למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]ארנסט המינגוויי3נהנתי לקרוא את הספר הנפלא הזה ! הגיבורים ליוו אותי במהלכו בנאמנות, ועל כן אני משחררת אותם בסיומו של המסע . בטוחה כי סיפורם ישאר חקוק עמוק עמוק בתודעה .
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט12כמה קסם יש בספר הזה!כמה ערכים,אכפתיות,חמימות ואהבה בבית משפחת מארץ.ספר נוגע,ולקחתי משהו מכל אחד מ4 האחיות.התחברתי לצחוק והתעוזה של ג'ו.לעדינות והאמנות של איימי.למתיקות והביישנות של בת.ליופי של מג ולטוב לב של כולן!קלאסיקה איכותית!
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט10נשים קטנות, כשמו הוא. הספר מתאר את קורות חייהן של בנות משפחת מארץ' לדורותיהן, תוך הקצנה והשוואה בין הדמויות הנשיות השונות, גו השובבה ובת טובת הלב מג היפה ואיימי המנומסת, תכונות האופי שלהן באות לידי ביטוי בפעולות ובבחירות שהן עושות לאורך חייהן הגדושים בהנאות קטנות כגדולות של הצלחה וכישלונות של התבגרות ושל אובדן. הספר מלא בחן ובקסם וגורם לחיוכים ודמעות, טומן בו הרבה ערכים שחלפו מהעולם וחבל שכך, אך גם סטיגמות,והלך רוח ישן שכיום היה נחשב לשובניסטיות, וטוב שחלף לו. היופי במעט, האהבה המתפשרת, וזו שסוחפת אותך ללא כל מעצור וגבולות, כל אלה בספר היפיפה הזה.
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט8אני כ"כ אוהבת את הספר הזה!!! אחת לשנה אני משתדלת לחזור ולקרוא בו, אם לא את כולו אז לפחות את הקטעים שהפכו לחלק ממני. זהו ספר שגדל ביחד איתי, בכל שנה שחלפה, התבוננתי על הספר אחרת, ראיתי רבדים אחרים והסקתי מסקנות נוספות. זהו ספר חובה, על כל מדף בכל בית. מלבד חיבתי העצומה לארצות הברית של פעם, ולספרים בעלי רקע היסטורי מובהק, הדמויות שבו את ליבי. אהבתי את האופי השונה של כל אחת מהאחיות ואיך הכל מסתדר בהרמוניה מדהימה למשפחה אחת מוצלחת. נוכחתי לדעת שבכל מקרה שקורה לי, בכל תקופה שנגמרת ומתחילה אני מתחברת לאחות אחרת, היו התקופות שנשמתי את ג'ו בכל רבדיה, אני עדיין נושאת בתוכי את אותה הסופרת הנאבקת. את בת' ואיימי ומרגרט אני לוקחת איתי בתקופות שונות. אני בוכה בספרים באופן כרוני, אבל בספר הזה במיוחד. הכנות המדהימה שבה לואיזה כתבה את הספר הפליאה אותי במיוחד. ספר מומלץ לכל גיל ולכל אחד.
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט6פעם ראשונה ניסיתי לקרוא את הספר ולא הצלחתי. פעם שנייה הגעתי איכשהו לסוף החלק הראשון והתייאשתי. בסופו של דבר תפסתי את עצמי וסיימתי בעזרתה של השבת. אז נכון, זה ספר לנשים בלבד, אבל מה לעשות ושמתי לב למשהו תמוה בסיפור. הכוונה היא לדמיון הרב בין גורלן של בנות משפחת מארץ' לזה של בנותיו של טביה החולב מספרו המפורסם של שלום עליכם (עליו מבוסס הסרט "כנר על הגג" למי שלא מכיר את הספר). ההקבלות בין הדמויות בולטות מדי מכדי להיות מקריות: מג הבכורה הינה מקבילה מושלמת לצייטל: שתיהן דמויות נשיות ואימהיות במיוחד, שנישאות לגבר ישר וחרוץ, אך ממעמד כלכלי נמוך. ג'ו הבת השנייה היא מקבילה לבתו השנייה של טביה, הודל: שתיהן נשים דעתניות, עם דעות 'מהפכניות', שבסופו של דבר נישאות לגברים אידאליסטיים ולא ממש צפויים בתור בעלים. על חנה ביתו השלישית של טביה ניתן לדלג, משום שנושא הסיפור איתה הוא יהודי לגמרי- התבוללות. באת' הקטנה והשתקנית היא מקבילתה של שפרינצה: שתיהן מתוארות בתור דמויות שקטות וחולמניות. בסופו של דבר שתיהן מתות בטרם עת- למרות שהמקרה של שפרינצה הוא טרגי בהרבה, כמובן. ולסיום נותרו בנות הזקונים איימי ומקבילתה ביילקה: שתיהן מתוארות כיפות במיוחד, נשות חברה מפונקות למדי, שבסופו של דבר נישאות לבעלים עשירים. צירוף מקרים? לא נראה לי. מחובתי לציין שמיס אלקוט נפטרה עוד בטרם יצא ספרו של שלום עליכם אל הדפוס, אז ניתן לתלות את ה'השאלה' הספרותית רק בו.
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט6ספר מקסים, על התמודדות עם עוני (ולא בסגנון דיקנסי), על התבגרות, אהבה, חברות ומשפחה. ספר שאפשר תמיד לפתוח, בכל עמוד שהוא, ולשכוח מהסביבה.
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט5זה היה הספר של ההתבגרות שלי ולאחרונה חזרתי אליו שוב. פשוט קסם שכבר לא קיים, אהבה עדינה ומקסימה, משפחתיות מדהימה וסיפור תקופתי מהמם. בנוסף לקרוא אותו בגיל מבוגר יותר נותן תובנות מקסימות שאי אפשר להבין בגיל ההתבגרות. מומלץ.
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט5בהחלט קשה להסביר מה יש ברומן הזה! קסם, חיוניות, מרץ ואושר של ארבע אחיות שונות זו מזו שלולא הקשר המשפחתי המתואר- מעולם לא הייתי מצליחה לחבר ביניהן. המאבק של הבנות הצעירות בעוני, בחרפה הנלווית אליו, בבדידות ובידידות שהן חוות, הופך את הרומן למרגש ונפלא. כפי שציינתי, הנערות שונות זו מזו, אבל כל אחת, חדורת מוטיבציה לכשעצמה, מצליחה להגשים את חלומה וליטול חלק בחיים המופלאים המתוארים ברומן. באמת שאני לא יודעת איך לנסח את זה.. הספר פשוט קרץ לי מהמדף.
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט4אני קוראת את הספר בפעם החימישית בארך והספר עדיין לא עיבד מקסמו. זה מסוג הספרים שאפשר ליקרוא 1,000,000 פעם ועדיין להתרגש.
נשים קטנות [2 כרכים]לואיזה מיי אלקוט4כאן בכלל לא התלבטתי איזה דירוג לשים! זה כזה ברור ש'מעולה'! התאהבתי בספר מהעמוד הראשון. נראה לי שלזה קוראים 'אהבה ממבט ראשון'... הצלחתי להיכנס ללב של כל אחת מהדמויות (בעיקר ג'ו), בכיתי ביחד עם כולם על בת', והרגשתי ממש כמו אחת מהדמויות, שצופה בסיפור מהצד. אני חושבת שאני אקרא את זה שוב, למרות שקראתי אותו רק שנה שעברה... זה וגם האסופית (מאת לוסי מוד מונטגומרי) הם הספרים הכי אהובים עלי. תמיד חשבתי ככה: ספרים קלאסיים זה משעמם! אבל גילית שטעיתי. בגדול.