הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 באוקטובר, 2010
ע"י יקיר
ע"י יקיר
חשוב להשים לב שטיילור איננו 'חוקר פילוסופיה' אלא 'פילוסוף'.
הוא איננו עסוק בהצעת עיקרי הפילוסופיה בלשון פשוטה או בפלפול בהנחותיהם וטעויותיהם של אחרים, אלא יוצר פילוסופיה עצמאית.
זהו דבר די נדיר במחוזותינו, וכאן עיקר חשיבותו של הספר.
למשל, טיילור טוען שהוא מחזיק בהוכחה לקיום אלוקים (כגורם מתאם. טיילור טוען שללא הנחת גורם מתאם אי אפשר להצדיק את ההנחה שהחושים מתאימים לעולם, הנחה בה מחזיקים כל בני האנוש. להרחבה ראו במקור).
חוץ משחשוב הנושא, מעניינת כאן יומרתו של טיילור, יומרה המצביעה על עוצמה מחשבתית מרשימה.
הספר בלי ספק ברמה גבוהה מבחינה פילוסופית, דיון שיטתי ומנומק המוגש גם בשפה נוחה. רוצו לקרוא.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוֹסֵף
(לפני 14 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת טובה אבל...
אמנם קראתי את הספר מזמן, אבל עד כמה שאני זוכר טיילור הוא לא פילוסוף עצמאי וגם לא מציג את עצמו ככזה בספר הזה, הוא פשוט מציג את השיטות השונות על הנושאים השונים בלי לומר מי הפילוסוף שאמר מה. מה גם שלפי מה שזכור לי, במרבית הפעמים הוא לא נוקט דעה אישית אלא מסתפק בהצגת השיטות, ביתרונות ובבעיות של כל שיטה.
לעניין אלוהים כגורם המתאם בין החושים לבין המציאות, לא הוא המציא אותו, זה נמצא כבר בדבריו של ברקלי, וביתר פירוט אצל לייבניץ בדבריו על על ההרמוניה הקבועה מראש של המונאדות (משל השעונים). מה שטיילור חידש זה שבעוד אצל הפילוסופים ההם קיום אלוהים היה ברור, אצל טיילור הוא משתמש ב'תפקיד' שנתנו לו אותם פילוסופים כדי להוכיח את מציאותו. |
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
