ביקורת ספרותית על דרך האלה מאת טלי גבע
ספר טוב

---

איזה ספר מקסים.מרגש בעיקר בגלל הנוסטלגיה.
מסופר על גיבורי הספר שגדלו בעיירה כפרית בצפון הארץ.
המטרה הגדולה היא למצוא בחורה אחת מהעבר ושמה עידית.

מסופר על העליות הראשונות לארץ. בהתחלה התגוררו כולם במעברות. כל משפחה באה מארץ אחרת.
היה להם קשה מאוד להבין את השפה אחד של השני.
למרות זאת התרגלו במשך הזמן לחיות כולם ביחד כמו משפחה אחת גדולה.
נהגו לחגוג חגים יחד. אהבו לשתף ולספר כל מיני חוויות שונות. למדו אחד מהשני לבשל מאכלים חדשים ושונים.
החיים אז היו באמת קשים . היו המון מחלות. ואת התרופות היו מכינים לבד בבית. לא כמו בימינו מוציאים תרופה מהארון וזהו..
המחייה בדירות קטנות וצפופות שבהן התגוררו משפחות מרובות ילדים. הם ידעו איך להסתדר עם מה שיש ולא להתפנק.

במשך הזמן עברו העולים החדשים מהמעברות לשיכונים. כל אחד התפזר למקום אחר.
רוב הזמן מוזכרת שמה של בחורה בשם עידית. שמנסים למצוא היכן היא נמצאת כיום. ובין היתר מחפשים השכנים את חבריהם שגרו עימם שנים רבות. יוצאים לחפש שורשים. חוקרים את העבר הרחוק בכדי לשחזר ארועים ודברים שקרו.
בליבם השאלה מי עדיין חי ומי מת ? מה עלה בגורלם במשך השנים.

בסוף הספר קיבלתי בום בלב כמו שאומרים. לא ציפיתי לסוף כזה.
יש הפתעות בחיים !!

הסופרת טלי גבע העניקה את הספר הנפלא הזה לאחותי. כבר כמה שנים הוא על המדף עם עוד ספרים רבים אחרים. ואני אומרת לעצמי.. איפה הייתי עד עכשיו? פיספסתי קריאה מיוחדת במינה המשלבת רגש עמוק ומיוחד.

» ביקורות נוספות של ר י נ ת
» ביקורות נוספות על דרך האלה