אז הריקודים לא היו זרים לך. מה הפלא שאהבת את הסרט. כל הריקודים חסרי התכלית האלה יצרו אצלך סימפטיה מהסרטים. בספר לא ממש רקדו :)

חח אני רגילה לקיטשיות מרוב שראיתי סרטים הודיים

אכן בדרך כלל קשה לסרט לעלות על הספר. אני קורא די מתחיל אז כניראה הכתיבה והניסוח עדין לא מפריעים לי. בסרט הפריע לי השמטת הפרטים הרבה שלמעשה נעשית כמעט תמיד שהופכים ספר לסרט. קשה להפוך חוויה של ימים לחוויה של שעות. עדין למרות שהכל כאן בגדר אגדה עדין הסרט ניראה לי קיטשי להחריד ומהספר דווקא נהניתי. המערב נהנה מאוד מטעימה של התרבויות הזרות ויש לא מאט סיפורים מוצלחים מהודו. "הטיגריס הלבן" של ארווינד אדיגה הוא ספר מוצלח(אני נהניתי) ועדין אין סרט אז לא תתאכזבי ;-)

האמת היא שקודם קראתי את הספר ואז ראיתי את הסרט...
אני חושבת שלספר יש פוטנציאל אדיר: אהבתי את הסיפורים של הדמויות המשניות וגם את הדרך בה סיפרו אותם...הבעיה שלי הייתה עם הכתיבה והניסוח, אבל זה רק הספר הראשון של הסופר (ממה שהבנתי) ואני בטוחה שהוא ישתפר בהמשך...אבל עם הצלחה לא מתווכחים, כנראה יש משהו בספר הזה שהפך אותו לרב מכר עולמי...

מקבלת את דעתך לחלוטין :)

לדעתי יש חשיבות למה ראית או קראת קודם. אני אישית קודם קראתי את הספר ולכן דווקא הסרט ניראה לי כמשהו שונה לגמרי שהשמיטו בו מלא פרטים ולמעשה שינו את העלילה. אני די בטוח שאצלך זה היה בדיוק המקרה ההפוך ולך כניראה ניראה שמרחו את הספר יתר על המידה. הסרט קיטשי הרבה יותר . לקחו את הרעיון של הספר ופשוט דחפו את זה לשעה וחצי של סרט.