ביקורת ספרותית על אהבה וגאווה מאת ג'יין אוסטן

---

אני רואה שאני הראשונה שמגיבה על הספר הזה.
כבוד, כמובן.

כמובן... השאלה המתבקשת היא מדוע לקרוא את הספר את התרגום הישן, כשישנו את התרגום החדש, הקולח, והמעודכן של עירית לינור.
לצערי הרב, ספרה של עירית לינור, אינו בא בחשבון ברגעים אלו.
כמובן, קראתי אותו מאחר והייתי צריכה לעשות עליו עבודה, אבל לא נהנהתי. הרגשתי כאילו כל הקסם, מתפוגג.
אני מניחה שזה היה כשעיניי נאלצו לעבור על השורות הבאות;

"למה אתה מציק לי, מר דארסי?"

שה' ישמור! ג'יין אוסטן בטח מתהפכת בקברה על התרגום הזה!
סלנג! סלנג בספר של ג'יין אוסטן!
בושה. זה מה שיש לי להגיד. בושה וחרפה!
התרגום של לינור, אולי קולח ובלה ובלה בלה. אבל הוא מוריד את כל הקסם של הספר, והורס אותו לחלוטין!

זאת בדיוק הסיבה, שנפלתי באכזבה על התרגום הישן "אהבה וגאווה"
אבל כמובן, לא ידעתי כמה שאני הולכת להיות מרוצה מהתרגום הזה.
תרגום נפלא! הדבר היחיד שהיה רע בספר הזה זה התרגום לשם של הספר - גאווה ואהבה.
proud and prejudice
איפה ראה המתרגם את המילה LOVE אני לא יודעת. זה בהחלט גרע מאיכותו של הספר. אבל החלטתי להחליק את זה בגלל שהוא כ"כ נפלא.

הספר, משלשל את סיפורה של משפחה בינונית במאה ה- 19, שנלחמת על מקומה ומעל הכל - מנסה לשרוד בתקופה שבה המעמד שלך הוא דבר מאוד מהותי בשביל החברה.
הסיפור מתאר בדקדוק ובצורה נהדרת את 5 בנות בנט.
ג'יין, אליזבת, מרי, קיטי, ולידיה. ומתמקד בעיקר בסיפור אהבתם של ג'יין ובינגלי ואליזבת ודארסי.
אני חושבת שהספר הוא סוג של קומדיה רומנטית.

בכל מקרה, מי שלא הבין עד עכשיו, שמו של הספר "גאווה ודעה קדומה" מתייחס לשני הדמויות הראשיות.
הגאווה ---> דארסי.
הדעה הקדומה ----> אליזבת בנט.

זהו, לא אחפור יותר. (;

בשורה תחתונה : ** ספר נפלא לאוהבי קומדיות, סיפורי אהבה קשים, והרבה המאה ה - 19 (:
הנאה מובטחת למי שנמשך לגברים אדישים, חתיכים, חמודים אל האחיות שלהם, ובעיקר---- > עשירים D:

» ביקורות נוספות של ~דניאל~
» ביקורות נוספות על אהבה וגאווה