הבעיה הגדולה שלי עם הספר הזה – היא שהוא נגמר והסתיים.
מקריאה יומית , לפרקים, אט אט הפכה שהותי במחיצתו לרציפה (מודה שבסיוע ימי החג) עד שהפכתי את הדף האחרון, מנסה לבדוק אולי יש עוד דבר מה כתוב ממש לפני הכריכה.
בלשון מרתקת וממכרת, נפרשת סאגה בת מאה שנה המתחילה ביערות פולין של שלהי המאה התשע עשרה ועוברת בין הדמויות, הדורות והיבשות השונות עד סופה של המאה העשרים, במדינת ישראל.
הסיפור מגולל את השתלשלות חייהם של פאני ברוידר ואדם רילסקי אשר יד המקרה הפגישה אותם בנעוריהם ביערות פולין, וממשיך בתיאור קורותיהם של ארבעת דורות משפחותיהם שבאו אחריהם.
לצד סיפורן של הדמויות, מעניק הספר תיאור מלומד ונאמן לרוח ולאירועי התקופות השונות. המשפחה היהודית בקהילות בערי וכפרי פולין והיחסים בתוכה. מבנה הכח והסמכות של ההורים על ילדיהם – בעיקר על בנותיהם, המצוקות הכלכליות, הבדלי המעמדות בתוך העיירות בגולה, הנפח שתפסו חיי הדת, המוסכמות החברתיות, מעורבות הכלל בחיי הפרט, וכמובן האנטישמיות שבחכמת הבדיעבד משרטטת את הדרך אל התרחשותה של השואה.
במהלך שנות השלושים של המאה העשרים ובסמוך לערב פריצת מלחמת העולם השניה, ניתנות במספר זוויות הדעות השונות שאחזו ביהודי אירופה לגבי אופן פרשנות משמעויות עליית הנאצים בגרמניה.
מרתק לראות כיצד הגישות לכאן ולכאן, פושטות ולובשות צורה בקרב דמויות המפתח של העלילה ככל שהטבעת הולכת ומתהדקת: האם לעשות מעשה ולמלט את נפשנו כל עוד ניתן, אל מול להישאר ולדבוק בחיי הבית והקהילה עד יעבור זעם.
בהמשך אנו מתוודעים לבניית החיים בארץ ישראל בראשית המאה העשרים (בדגש על ירושליים), שעם תקומתנו הופכת למדינת ישראל, ועד לשיחות הלהט האידיאולוגיות בתנועות הנוער והקיבוצים בעשורים הראשונים של עצמאותנו. וכמובן, מלחמות ישראל והמחיר הכבד של מגש הכסף עליו ניתנה המדינה.
לצד זאת, מתוארים חייהם של היהודים שבחרו לפנות לאמריקה וביססו את ראשית חיי הקהילה היהודית בארצות הברית.
תוך שהיא פותחת וסוגרת מעגלים, נוגעת הסופרת בכל רבדי החיים: אושר ועצב, עושר ועוני, נעורים וזקנה, דתיות וחילוניות, הליכה בתלם לצד מרד במוסכמות, געגועים, תשוקה, ובעיקר אהבה.
הספר בנוי משלושה פרקים המייצגים תקופות דור כל אחד, עד שנות השמונים/תשעים של המאה הקודמת, ויצא לאור בשנת 2001. כמי שקורא אותו רק כעת, נותר לי לנסות ולדמיין את ההמשך, באם היה נכתב, לגבי הדור הנוכחי ואת אירועי התקופה המלווים אותנו ממש כעת.
הספר מעורר חשיבה על משמעות רציפות הדורות וההשפעות של אבי ואימהות עץ השורשים המשפחתי העוברות לנציגים החדשים והצעירים של השושלת, בדמות תכונות אופי, גישה לחיים, והשפעת מקום המגורים.
זהו ספרה הראשון עבורי של מיכל שלו אותו אני קורא (עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא), ואין ספק שאגיע גם לשאר יצירותיה.