שעה שישבתי על הקלונסאות להשחיז את עט הביקורת ראיתי את הנימפה ההיא שעלתה מן האחו.. ניגשתי אל הפאם פאטאל ההיא.. הבטתי באגמים הכחולים שהיו הן זוג עיניה המהפנטות
" הו פטריק.. חשבתי שנהרגת בווטרלו" אמרה בקול דק וקלאסי..
" לא גילדה, ברחתי מהקוזאקים שאיימו להשתלט על סוכנות הביון"..הקולונל שיחד את הטורקים וכך עליתי על רכבת מסע עם חבורת צועניות..
התקרבתי אל גילדה ולא יכולתי להוריד מבטי מזוג גבעות האהבה המתנשפות שלה, פטמותיה זעקו אלי בקול חרוך ואני גמרתי אומר להכניע אותה..
בעודי גוהר כמו סוס גזעי, עגבותיה בלעו אותי שעה ששרביטי המנצח הלם בה כפטיש מחצבות אוסטרוהונגרי..
קח אותי קח אותי...נאקה....
פטריק קים. ספרות יפה,
קונצ'רטו לנייר טואלט..

הנה הוא מלך ההומור... קיסר הסרטונין בכבודו.. ולנטינו של הפאנץ' ליינים,, המרקיז דה סאד של כל העדות..
הפריים טיים, הפריים ריב, והפריים מיניסטר של כל הקומדיה
דידי-פותח השרירים הטבעתיים- מנוסי...
הוא לא נעלם חברים.. הוא בווגאס אחרי חימום של סלין דיון...(זונת פליליסט בטעם וניל שכמותה)

ילדים מבשלים גדלו והתחצ'קנו והנה הם כבר מסניפים אבקת מרק בשירותים של הקולוסיאום.. (האורגינאל מהאייטיז, לא החיקוי הזול והנובורישי של היום)
אבל הרמה רק עולה ועולה אצל סירקיס הדיווה
היא מכניסה לנו לפרצוף בהפוכה את כל האיטליז
לא מרחמת ומפציצה עם פסגות חדשות של קולינאריה עילאית...
ללא ספק, ספר הבישול הטוב ביותר שנכתב וספק אם יכתב שנית..

ללא ספק, המרגש שבמרגשים... אין ספק ששיקספיר הנוכל גנב את הקונספט לרומיאו ויוליה מהדבר הכחול והמשובח הזה...
יש בו הכל, גבר חובב אקסטרים אך רגיש.. כוסית טובת לב אך קלאמזית ואיך לא, סוף טוב עם פאקינג ארוחת שחיתות בסוף...
הם כאלה מתוקים הבייגלעך.. בא לי לשים להם ביס בטוסיק!

מאסטר פיס.. שילוב מדוקדק בין האסכולה של קורדון בלו לפראנץ' קולוני אינסטיטיו.. הצגה מושלמת של ארומות וטעמים שהושרשו בקרב האדם מאז שחר הציויליזאציה ובחירה נבונה של המעולים שבמעולים שבמאכלים.. מרגש במיוחד הפרק על "פיצה על פיתה"..ועוד קטע ראוי לציון הוא הטוסט הצרפתי..
מרטיט