נראה לי שמעולם לא קראתי ספר שנכתב ע"י אישה עם גיבורות ראשיות שהן נשים, שסובב בעיקר סביב נשים. אין ספק, בקריאת ספרים אני נכשל במבחן בקדל (Bechdel) בגדול. אמנם קראתי את איין ראנד, "חייבים לדבר על קווין", אגאתה כריסטי, ספרי הארי פוטר ועוד כמה פה ושם, אבל זה לא אותו דבר בעיניי. אני רוצה שתדעו שאני שונא הכללות ונמנע מהן כל עוד אני יכול, אבל מה לעשות שברוב המקרים כשעיינתי בכריכות אחוריות של ספרים שנכתבו ע"י נשים, השעמום קפץ די מהר, לא הבנתי איזה גבר ירצה לקרוא אותם ואפילו לא הרגשתי סקרנות לנסות ולהתחבר אליהם. מעל הכל היו הרבה ספרים שנכתבו ע"י גברים שעניינו אותי יותר.
כשארוסתי ואני עברנו לגור ביחד, שותפתה לשעבר ניסתה להיפטר מערימת ספרים והזמינה אותי לבחור לי מתוכם כך שהספר הזה, בשבחו שמעתי בעבר, הגיע לביתנו החדש. הקול הנשי היה מרענן לשם שינוי. המונולוגים של שלוש האחיות אכן ישירים,חדים, בועטים, חכמים, עמוקים, מרתקים וחזקים. שלוש האחיות כה שונות זו מזו ועם זאת דומות יותר מכפי שהן חושבות. כל אחת מהן נשענת על האחיות האחרות כנקודות השוואה, אם לטובה ואם לרעה. נדרשות מספר שורות בתחילת כל מונולוג כדי לזהות מי הדוברת התורנית, אבל ככל שההיכרות איתן מעמיקה, אפשר לשייך בקלות חלק מהמשפטים הנאמרים ליותר מאחות אחת. כולן נמצאות בצומת בחייהן, כולן מתוסבכות בגלל האבא שעזב והאימא שלא תפקדה, כולן נעזרות בכימיקלים כדי לעבור את החיים האלה, כולן מושפעות מהחברה השוביניסטית שמראש לא נותנת לנשים נקודת פתיחה זהה, כולן מסתירות סוד גדול. התחברתי יותר מכל לכריסטינה, האחות הצעירה והדוברת הראשית אם אפשר לקרוא לה כך. מייצגת דור ה X הסטריאוטיפית, ששורצת במסיבות, עוסקת בסקס בכפייתיות, מתנסה בסמים ומקהה את עצמה בהדרגה. יחד עם זאת, היא מאוד אינטליגנטית ומשכילה ויודעת לנתח את עצמה פסיכולוגית ולהסתכל על עצמה ועל סביבתה בעין ביקורתית.
נהניתי, בזכות החידוש ובזכות פרק הזמן הארוך שבו לא קראתי. האם אמליץ על הספר למי שמחפש/ת ספר טוב כלשהו לקרוא? כנראה שלא, אלא בעיקר למי שמחפש ספר שעוסק ספציפית בנושאים האלה. מנגד גם לא אמליץ כנגדו. אין לי ספק שעברתי פה חוויה מעשירה הרבה יותר עבורי מאשר קריאה בספריה של יוכי ברנדס או צרויה שלו, אבל עוד היד נטויה לסופרות על המדף שלי.
