לא מפסיקים אהבה באמצעליאור אנגלמן4אני כותבת על הספר בתחושות מעורבות; מצד אחד - התחיל מעולה, היה מלא פוטנציאל, היה כובש, היה מדבק. מצד שני - הסתיים קצת פחות מעולה, לא מימש לטעמי את מלוא הפוטנציאל. ובכל זאת צריך לשבח על הנושא יוצא-הדופן, הדמויות העמוקות, ההתחבטויות המעניינות וכל התפאורה שאנחנו לא פוגשים בה הרבה בספרות. זה ללא ספק ספר אחר. מומלץ.
שירת הסירנהעירית לינור5אני ילידת מרץ 91'. לא חוויתי את מלחמת המפרץ. כתושבת המרכז, לא האמנתי שטילים יכולים באמת ליפול בת"א. לא יכולתי לעכל מציאות כזאת - כי מעולם לא חוויתי אותה. לפני מספר חודשים, כשאני בת 21, לקחתי מהספריה את הספר הזה. באיחור לא-אופנתי קראתי אותו; נחמד, אבל קצת לא מציאותי בעיניי; שוב, טילים בת"א? אחרי כמה ימים מאז שהתחלתי את קריאת הספר, הוכיח לי בורא העולם שאין צירופי מקרים - מבצע "עמוד ענן". טילים במרכז הארץ, גם בת"א. סירנה שצועקת מעל ראשי - איום ממשי מעל שמי העיר ללא הפסקה - וכל המורכבות שמתלווה לאנשי "הבועה" שבוחרים לצאת או לחילופין להדק את הישארותם בה. 20 שנה אחרי, והספר פשוט קם לתחיה, על כל הניואנסים שבו. מעבר לעובדה שהוא מדויק, נחמד וכיפי לקריאה (וככל הנראה, היה חדשני יחסית לעת כתיבתו), היום, אני לא מוצאת שזהו ספר חובה או שיש בו משהו משמעותי שאי-אפשר למצוא בספרים אחרים.
הימנון לשמחהשפרה הורן0ספר נחמד. מעניין, כתוב טוב. עלילה לא מקורית, סוף קצת בנאלי ומבאס. ממש ממש לא ספר חובה, אבל יעביר לכם שבת בנעימים :)
מצויניםמלקולם גלדוול2קודם כול, הבהרה - לא מדובר בספר הדרכה סטייל "איך להצליח בחיים", על אף שעלול לעלות ממנו ניחוח של כזה. הספר מציג דמויות מצליחות מתחומים שונים ומנתח את סיפור חייהם ואת הנקודות שיצרו את הצלחתם. בהחלט נוספו לי כמה נקודות מעניינות למחשבה, אך היה אפשר לסכם את כל הספר במשפט אחד, או לכל היותר, לפרוש אותו על פני פרק. כל השאר חזר על עצמו ודי מלאה. מה גם שיש בו המון נקודות שאפשר לסתור בקלות, כך שהייתי לוקחת חלק מהמסקנות בעירבון מוגבל. בקיצור - אם אין לכם משהו אחר לקרוא - תקראו. אם יש לכם - עזבו אותו.
אין בעולם אהבה כמוסמדר שיר0סמדר שיר כמו סמדר שיר - כותבת באופן זורם, אותנטי, מלא רגש. ספר שמציג עלילה שאינה מוכרת יותר מדי ליומיום הישראלי, ולכן, מעניינת מאוד. על אף שהספר עמד על התפר שבין רגשותיה המעורבים של האם הפונדקאית, היה מקום להדגיש אותם יותר. כמו כן, בנקודות מסוימות, העלילה הפכה מוגזמת ולא-אמינה, מה שהוריד באופן ניכר מרמתו של הספר. בסה"כ - שווה את זמן הקריאה שלו.
פרנויהג'וזף פיינדר1כאחת שנמצאת בתקופה של קריאת ספרי מתח (עד שיימאס ואעבור לתקופה של ספרות יפה...), אני חייבת להגיד שהספר הזה התעלה על רבים! אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שגמעתי מאות עמודים ביומיים. ספר מעניין מאוד, ממכר, מדבק, חושף הרבה מעולם ההייטק והריגול התעשייתי. שומר על מתח גבוה לאורך כל הספר - והכי חשוב בספרי מתח - בסוף הפתעה. מומלץ בחום!
מלאכי עליוןמיכל שלו0יש בספר את כל הנתונים להיות ספר טיסה מושלם, חוץ מנתון אחד. מצד אחד, יש בו כתיבה קולחת וזורמת, עלילה מדבקת, מתח בריא, קלישאות אינסוף, קיטש... טלנובלה כתובה. מצד שני, הוא עוסק בהתרסקות מטוסים. כך ש... זה לא בדיוק מסוג הספרים שהייתם רוצים לקרוא בטיסה. שמעתי רבות על מיכל שלו. זהו ספרה הראשון שאני קוראת. נהניתי מהכתיבה, אך התאכזבתי מרמת העלילה. מקווה שבספריה הידועים יותר המצב שונה.
האי של סופייהויקטוריה היסלופ4לא רבים הם הספרים שמגלים עולם חדש לגמרי. עולם שלא רק העמקתי בו, אלא שכלל לא העלתי על דעתי שהוא קיים. כזה הוא עולם המצורעים שהיסלופ תיארה בסיפרה בצורה כ"כ מעניינת, זורמת ונוגעת ללב. לא שמעתי על זה אף פעם. על הצרעת המודרנית ועל הגליה של חולים אל אי מיוחד שפותח עבורם. כך שהספר סיפק לי פתח אל משהו חדש, מעניין, מרענן, מרגש ומעורר מחשבה. ממליצה בחום.
תריסאמילי עמרוסי6זהו ספרה הראשון של עמרוסי שאני קוראת. אין צורך לציין שכתיבתה מעולה! ואין ספק שמדובר בבחורה מקורית ואמיצה, שלא חששה לגעת גם במקומות היותר רגישים של החברה הדתית-המתנחלת. נהניתי מקריאת הספר, צחקתי, גם השכלתי... למרות שאני עצמי דתיה, ושתרבות מתנחלים (יש לומר - מתיישבים) היא לא דבר זר לי. כפי שאמרו כאן לפניי, גם לטעמי הסוף היה קצת מאכזב וצפוי מדי. אבל בסה"כ - ספר ששווה את הקריאה. ואני כבר בדרכי לספריה הבאים...
היורשתרם אורן2ספר מעולה. מותח מן ההתחלה ועד הסוף המפתיע. אכן לרם אורן יש כישרון שייחודי לו בלבד. תמיד מעניין אותי אם יש אנשים אמיתיים שהשמות שלהם הם כמו השמות בספר. כי אלו שמות ישראליים די נפוצים. בכל מקרה, הספר "היורשת" הוא טוב מאד. מעניין וקריא בהחלט. אפשר להגיד שהתאהבתי ברם אורן. וכבר מתכנן לקרוא את הבאים שלו. מומלץ בחום. נדב.
היורשתרם אורן4רם אורן, מה אני אגיד עליך?.... אתה ממש סופר ללא ספק... יש לך כישרון. מאז כשהיתי בתיכון אני זוכרת את עצמי כשהיתי בספריה וחיפשתי לי ספר כדי לקרוא, ועל המדף היה ספר כזה זוהר, ידעתי שזה ירתק אותי. הספרנית אמרה לי לקרוא אותו ממש מהר כי האחרים רוצים את הספר גם לקרוא. ומאז שאני זוכרת את עצמי.. לא יכלתי להניח את הספר, הספר בהחלט מרתק, מענין, ואינו צפוי. כשסימתי לקרוא, השארת אותי עם פה פעור. חח.. רם... תמשיך לפרסם עוד ספרים... מחכה לעוד ספרים חדשים...ואני ממליצה לאחרים שיקראו את הספר הזה. "היורשת"...
היורשתרם אורן3הערכה זהירה שלי אומרת שלגבי ספריו של רם אורן, ציבור הקוראים נחלק קטגורית לשניים: "לא אוהבים" - המתרחקים מספריו כמו מאש, או "אוהבים" - שלא יחמיצו קריאת כל ספר שקיים בשוק, ומכאן גם שביקורתם, בד"כ, תהיה חיובית... ובתווך ישנם כל שאר הפליטים, "ללא דעה נחרצת" - וביניהם גם עבדכם הנאמן. מדי פעם, אני חוצה את הקווים ומתחבר לאחת הקבוצות, בהתאם לסבלי, או להבדיל - להנאתי מהספר. הספר, שנושאו העיקרי הוא כסף, מספר על אהבה - שעל פניה נראית כ"תלויה בדבר", ומגיעה לסיומה בתפנית שונה מאלו שלהן הורגלנו בספרי רומן/מתח/רצח. הנושא הוא די בנאלי - שהרי רצח בשם האהבה ו/או הכסף נמצאים, מן הסתם, במקום הראשון בטבלת הפשע הכבד. אולם, רם אורן מציג בפנינו את החיים במשפחה של מיליארדר שאינו מוכן שבתו תתחתן עם אדם "שלא שייך למעמד שלהם", וכעונש, נחשו מה... הוא מנשל אותה מהירושה. הדמויות פשוטות ו"מוכרות" לכולנו, האירועים נראים כלקוחים מחיי היום-יום שסביבנו, ולא נתקלתי בחריגות שמולן עמדתי ותהיתי: "מאיפה, לעזאזל, הוא הגריל אותן?" קטע משעשע מובא (בעמ' 227) ע"י חוקר מקרה הרצח, בעת שעמד בין מאות משתתפי ההלוויה, ובו הוא בוחן את כל משתתפי הפרשה, החשודים בעיניו/ בדמיונו, מעמידן בפני הקוראים ומשתף אותנו - מנקודת מבטו של סופר ספרי מתח, כיצד היה צריך לסיים את הסיפור... ספר יפה, קריא ומלמד משהו על החיים. נהניתי.
היורשתרם אורן2ספר נפלא, כתוב היטב (כיאה וכראוי לסגנונו של רם אורן). את מרבית הספרים שקראתי בשנים האחרונות השאלתי מהספריה בגן יבנה, חלק מהספריה של החנות בה אני עובד (צומת ספרים סניף גבעת ברנר) וחלק פשוט קניתי.
היורשתרם אורן2בעיני הספר מצא חן מאוד, ספור שיכול להתרחש לכל אדם,ולדעתי רם אורן סופר שיודע לספר הכל במתח וברגוש שאין כמותו. השאלתי מספרית המדיטק בחולון
היורשתרם אורן1כשהייתי קטנה הייתי מעריצה של רם אורן. הספר הראשון שקראתי היה "הלב", אח"כ "פיתוי", "משחק מכור".. וכו'. הפכתי למעריצה. עם השנים, ומספר לספר הבנתי את הקטע. אם בספר הראשון הרגשתי שזה הספר המותח ביותר, והראשון שהצליח להפתיע אותי - עכשיו כבר ידעתי את הסוף מההתחלה ממש. אותה תבנית, אותה שיטת הפתעה.. קיוויתי הפעם שאולי זה יהיה אחרת, אבל ככל שהתקדמתי עם הסיפור זיהיתי את הניסיונות לטשטש את גורם ההפתעה, כביכול, שיגיע בסוף וידעתי שאין מנוס... האמת - התאכזבתי.
היורשתרם אורן1וואו איזה כישרון יש לרם אורן! כשסיימתי אני הייתי בהלם!! רם אורן וואווו. זה מתח אותי בשמשך כל הסיפור וזה עשה לי.... וואווו... נותרתי עם פה פעור. פשוט אין לי מילים.
היורשתרם אורן0סביר ביותר, לא הייתי קונה אותו, קיבלתי מחברה את הספר כדי שיהיה לי חומר לקריאה במהלך טיסה של 14 שעות. שוב - סביר ביותר.
היורשתרם אורן0עושה רושם של ספר טיפוסי, עלילה מוכרת- אבל איכשהו רם אורן הצליח להפוך גם את העלילה המוכרת הזאת למעניינת ומפתיעה. ספר חביב וכייפי.