רכשתי את הספר הזה בקיץ הלח של 2005 רק בגלל התיאור שלו, ובעקבות עלעול קצר בתוכנו. לא התאכזבתי כלל. סגנון הכתיבה והסיפור של סובול נוקב, חובט ומלא במטפורות יפות. אולי קצת צריך להתרגל, אבל לא לוקח המון זמן.
הדמות של חנינא רגב היא האפיטום של הישראלי האשכנזי דור-שני שנקרע בין הכבוד והחיים שרוטשו באירופה לבין הגאווה והפטריוטיות של חיים במדינת ציון.
כמובן שלא צריך לקחת את התיאורים על הפעילויות של יחידות החיסול של המוסד ברצינות, אבל לא בכך באמת עוסק הספר, כי אם על סיפורו האישי של רגב, נפש מיוסרת למדי שמחפשת לסגור חשבון עם האדם שהביא למותו של חברו ליחידה.
בתור דור-שלישי לשואה, הספר הזיז אותי רגשית מאוד, ובמקרה אחד אף הביא אותי לדמעות, בקטע בו רגב מספר על ילדותו ועל המקריות הקוסמית בה הוריו נפגשו באירופה המדממת.
קריאה חובה לדעתי, מומלץ בחום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
