בראיון שערך איתו קוטנר, הדגיש יורם טהרלב שהוא אדם עממי שכותב שירים עממיים. כעורך הקובץ הזה הוא ממשיך באותה הרוח ומציג אוסף של שירים, שאינם רק שירי נוסטלגיה ונופים, אלא שירים מההווי הישראלי העכשווי, כדבריו [ הספר מ-2005, כך שלפחות הצלחנו להתחמק מעומר אדם. צריך להעריך את הדברים הקטנים בחיים :-) ]. לפעמים השירים נראים לי קצת עממיים מדי, אך עוד נגיע לזה.
הספר הינו בפורמט אלבומי והוא מעוטר בציורים של נחום גוטמן באיכות גבוהה. טהרלב מספר שהכיר את ציוריו של גוטמן בעיקר מ"דבר לילדים" ורק מאוחר יותר נחשף לציורי השמן שלו והבחין בכך שגוטמן התבונן בחיים האמיתיים, לעיתים קרובות בשולי החיים, כגון: "מרחץ" מאולתר בפרדס ליד שיבר פתוח, מוכר אבטיחים בשוק, נשים בבתי הבושת של יפו ועוד [ לכל החוששים שמא תחזינה עיניהם בבתי הבושת של יפו – אל דאגה, הם נשארו מחוץ לספר הזה. מי שמודאג דווקא מהסיבה ההפוכה, מוזמן לפנות אלי ואכוונו לספר המתאים :-) ]
מבחינת הציורים, מדובר כאן על ספר אמנות ממש, כאשר מול כל שיר מופיע ציור. הציורים הם הצד החזק ביותר בספר. לגבי השירים, יש כאן שילוב של שירים באיכויות שונות, כאשר מצד אחד ישנם שירים כגון: "הכניסיני תחת כנפך", "פגישה לאין קץ", "עטור מצחך זהב שחור", "בדרך לתבור", כמה משיריו של טהרלב ("ההר הירוק תמיד", "עוד לא תמו כל פלאייך", "היה לי חבר היה לי אח", "צל ומי באר", "הבלדה על יואל משה סלומון"), אך מצד שני יש שירים כמו "סימונה מדימונה", "שירו של שפשף", "ים של דמעות", "בדד", "זה הכל בשבילך" ועוד כמה שירים שלא הייתי מכניס לאלבום הזה.
לעיתים יש בחירה תמוהה של שירים פחות מוצלחים של המשורר, בעוד ששירים טובים שלו לא נכנסו לאוסף. כך, למשל, האוסף כולל את "קפה אצל ברטה" של אהוד מנור, אבל לא את "ימי בנימינה" הנהדר שלו. מאיר אריאל מיוצג כאן על ידי "שלל שרב", "מתחת לשמים", "ערב כחול עמוק", בעוד שאני הייתי בוחר בשירים "זרעי קיץ", "אגדת דשא", "נשל הנחש" או "טרמינל לומינלט".
מבחינת ההתאמה בין השירים לתמונות, לעיתים יש התאמה יפה, כגון: לשיר "עוף גוזל" התאימו תמונה של אמא וילד "דורה וחמי על ברכיה" [ דורה היא אשתו של נחום גוטמן ]; לשיר "ים השיבולים" התאימו את התמונה "קומביינים בשדה", ול"מי שחלם" הותאמה התמונה "אשה בשנתה, דורה שוכבת". לעיתים יש ממש הברקות בהתאמת התמונה לציור, כגון: "אם תלך" (התמונה: "גירוש אדם וחווה מגן העדן"), "כשהלב בוכה" (התמונה: "איוב ורעיו").
עם זאת, לפעמים לא ברור מה הקשר בין השיר לתמונה: "פגישה לאין קץ" ("אניות בנמל חיפה"), "רקדי" ("אניות בנמל יפו"), אבל דווקא לשיר "זמר לספינה" שודכה התמונה "ארוחה במרפסת" [ איפה האניות כשצריך אותן? ]. לשיר "מתחת לשמים" העוסק בזוג אוהבים שידכו את התמונה "שני עיירים" [ יורם, האם אתה רומז משהו? :-) ], לשיר "ההר הירוק תמיד", שמתייחס להר הכרמל, התאימו את התמונה "בדרך להר מירון", ושיא הדיסוננס – לשיר הנקרא "שיר שמח" שודכה התמונה "ריב שכנות" [ טוב, חוש הומור לא היה חסר ליורם טהרלב :-) ]
מאוד מוזר שלא מופיע בקובץ הזה שום שיר של לאה גולדברג, אפילו לא השיר המופלא "האמנם" ("את תלכי בשדה"), וגם לא שירה הנהדר של רחל שפירא "כמו צמח בר".
הספר מומלץ לאוהבי אמנות ושירים ישראליים, למרות שבחירת השירים אינה מושלמת.
Ƹ̵̡Ӝ̵̨̄Ʒ
