ספר על אנושיות!
כביכול מדבר על שתי דמויות עיקריות לואיזה ו-וויל אבל אהבתי את כל הדמויות. דמויות עגולות, שחיות במרחב עצמי משתנה, מגוון ומעניין. אף אחד לא טוב ולא רע עד הסוף.לכולן יש את רגעי השיא ואת השפל. הרבה התמקדות בבחירה וקבלת עצמך והאחר. בקיצור ספר כמו שספר צריך להיות זורם אבל גם משאיר אותך עם נקודות למחשבה :) ממליצה בחום.

* טיפ קטן ממני, אם קראתם את הספר, אל תראו את הסרט - הסרט הוא צל חיוור של הספר הזה וסתם תתאכזבו.

מה אגיד ומה אומר על הספר הנורא הזה? זה סיפור על מישהי שמענה חתולים,על מקרי אונס, שקרים, גניבה, הורים שקוראים לילדים מטומטמים ועוד ועוד אלימות ודברי זוועה כמעט בכל אחד מעמודי הספר. והרבה התעסקות בקרום הבתולין ובפתיחת רגליים ובסגירת רגליים ובכלל אני לא מאמינה שאישה כתבה את הסיפור הזה.
קראתי את הספר במלואו כי חשבתי שהוא יפתיע ויפנה בסוף למקום טוב יותר (תמימות כנראה) - טעות.

נקודת האור העיקרית בספר - ולדעתי בגללה הסופרת קיבלה פרס על הספר, היא השפה העשירה והמגוונת. את זה אהבתי.

לכל סיפור שנכתב יש קהל יעד. הספר הזה לדעתי, נכתב במקור לקהל יעד מאוד רחב. הוא מגיע בכך להרבה אנשים אבל מאבד בדרך מהעומק שהיה יכול להיות בו. הסיפור לא צולל עמוק מידי אל תוך הדמויות למרות שהיו כל המרכיבים לאפשר צלילה זו. הקו של העלילה נוגע נגיעה קלה מאוד ברגשות, תחושות וקונפליקטים פנימיים של הדמויות ועסוק יותר בגורל, כח חיצוני ששולט ומניע את הדמויות למציאות מסויימת.
הסיפור בהחלט זרם בקריאה. ואני ממליצה עליו בחום למי שרוצה את הספר כדי לקרוא ולנקות את הראש :).
ועוד דבר קטן - מאוד אהבתי את אנטון וקטיה. דמויות נהדרות בעיניי. תהנו.

ספר חמוד שגם המבוגרים יהנו לקרוא (וזה לא פחות חשוב בספרי ילדים). שפה יפה וסוף שמעלה חיוך על השפתיים של הקטנטנים והמבוגרים כאחד.

קראתי את הספר לפני כמה שנים וחלקים מתוכו קופצים לראשי כאילו קראתי אותו אתמול.

ספר משובח שאומנם דורש בתחילה סבלנות כדי "להיכנס" אליו אך הסבלנות מאוד משתלמת.

הספר פותח בפנינו צוהר לקבוצת משפחות החיות במקום שכוח אל אך לא שכוח "החוק" ומנסים לשרוד בתנאים לא תנאים, בשיתוף פעולה ובמסירות אחד לשני ולתפקידיהם כדי לשרוד את החיים האלה.

הדמויות אנושיות ונוגעות, העלילה מרתקת ובספר משתלבות עוד שתי עלילות שהן כאילו לא קשורות אך מתחת לפני השטח הן כן
והכל יחד מתמזג לספר אחד שבפירוש כשיהיה לי זמן - אקרא אותו שוב כי ממש אהבתי ולא הספיקה לי פעם אחת.

ממליצה בחום.

גילוי נאות, אני לא חסידה של ספרי מתח אך אודה שלמרות שהז'אנר הזה לא מאוד אהוב עליי, הספר הספציפי הזה עשה לי את זה. ספר זורם, מותח, מסקרן, מפתיע ובעיקר ספר שלא נתן לי מנוחה ולא איפשר לי להתנתק ממנו עד שסיימתי אותו.

בספרים כאלה (ובכלל בעיניי) סוף איכותי, שסוגר כראוי קצוות ומשאיר טעם של עוד, הוא כל כך חשוב ובספר הזה הוא בהחלט מספק את הסחורה. סגירת הסיפור מוצלחת ומפתיעה ואתם תקראו ותגלו לבד מה קרה שם מקווה שתהנו ממנו כמוני.
בקיצור, לא ממליצה לצפות ליותר מידי אלא להיכנס לאוירת הסיפור ולהיסחף עם העלילה ואז תקבלו ספר שבהחלט מעביר את הזמן בכיף ובאופן מרתק ומותח - ממליצה בחום.

הספר הזה הצליח לזעזע אותי, לנער אותי ונתן לי אפשרות להציץ לעולם חדש שלא הכרתי: עולם של גברים ישראלים קרביים וטראומות מלחמה. לאורך כל הזמן שקראתי את הספר לא להפסיק לזמזם את המשפט "אבל פנייך נערי נותרו שונים".
אומנם אין פה ייצוג רשמי ל"גברים" אלא רק לסופר עצמו ולחייו אבל הוא האיר לי באור אחר כמה גברים אחרים שאני מכירה וגרם לי להתכווץ מהמחשבה על העול שהם נושאים איתם כל החיים - עול שרק הם יכולים להבין.
אהבתי את הכנות הנקיה של המספר, את הכוחות העצומים שיש לאישתו, את הצגת נקודות המבט של האנשים השונים. את הנצחונות, את הכשלונות, בקיצור את הכל. ספר מרגש, מהפנט, מזעזע ובעיקר כל כך אמיתי.
לסופר - קבל שאפו ממני על המאמץ להסביר את חייך לילדך. הספר הזה מראה כמה אתה חושק בקרבה הזו וכמה עברת כדי לכתוב הכל בצורה כל כך ברורה ומהלב.
הספר עובר ישר לרשימת "המשובחים" שלי.

כל פעם אני מופתעת מחדש מקריאה מחודשת של קלסיקות (אם ככה אפשר לקרוא לזה) כאדם בוגר.
ישבתי לקרוא את הספר לקטנים אחרי שנים שלא נגעתי בו. הם מצאו אותו אצל הסבתא והספר הזה היה אחד מספריי כילדה.

אני יכולה להבין למה הספר הזה הצליח בעבר:
מסר של חתונה, אישה, סליחה ,כלבה קשה להשגה ו"אביר" שמציל אותה בעודה מחכה לו חסרת ישע. בהחלט. הספר מספק את הסחורה הקלאסית שעליה נבנו אגדות שלמות. למרות שהבנתי שמנסים למחזר את הנורא הזה גם היום.

ועכשיו ל2013, נסכם את עיקר הביקורת לשתי מילים:
"לא מתאים"
לך תסביר לילד למה כשנותנים לכלבה מתנה היא לוקחת ועדיין ממשיכה להיות לא נחמדה. למה כלבים מתחתנים? ושאם את נופלת לבור עמוק כדאי שתתחילי לנבוח. אני אפילו לא מתחילה לדבר על מה הקשר בין חברים לגורים שנולדים אח"כ?
בקיצור לפעמים קלסיקות צריכות להישאר בארון הספרים הישנים מעלי האבק.

מה עושה ספר פנטזיה לספר טוב?

בעיניי כמובן...
עלילה מרתקת שנוגעת בקורא,
דמויות עמוקות מלאות ורב גוניות,
סגירה של רב - ועדיף כל - חלקי הסיפורים
וסוף שמשאיר טעם של עוד.

הספר הראשון בסדרה הוא ספר מעולה שאהבתי מאוד ועליו כבר כתבתי ביקורת בנפרד. שני הספרים הבאים בסדרה הם בעצם סיפור אחד שחולק ל2, המשכים של הסיפור הראשון אבל גם שונים ממנו בכתיבה, בעלילה ובהתבגרות הדמויות.

סייאון, אלקנסדר ושאר הדמויות המרתקות אינם כשהיו בספר הראשון.
הטוב בספר: העלילה נשארה מרתקת וזורמת ולא הצלחתי להניח את הספר בצד להרבה זמן.
הרע בספר: רמת האלימות עלתה ובצורה מיותרת ומאוד היה חסר לי אלקסנדר בכמות ובאיכות שהיה בספר הראשון.
הציון הסופי: מומלץ מומלץ מומלץ.
אם תצליחו להשיג את הספרים - משימה לא פשוטה בפני עצמה - לדעתי הצנועה לא תצטערוץ
קריאה נעימה.