הספר היה בסדר ואפשר גם לוותר עליו
לא התחברתי כל כך, ההתחלה הייתה מעניינת אבל מהרגע שהפכו לזוג זה נתקע קצת, הרבה תיאורים, איפה העלילה? מה קורה?
וככה כמה פרקים עד שהעלילה שוב זזה וגם אז זה לא היה כזה מותח ומעניין האמת.
זה היה קצת מוזר גם קו העלילה הזה שהיא בחרה, דווקא כפר קטן באלבניה, תרבות ושפה. לא ממש זרם לי גם זה.
בקטע שהוא מגיע אליה זה הזכיר לי את הקטע מהסרט "אהבה זה כל הסיפור" שהוא נוסע עד אליה עם האבא והכל חח.
גם נשארו דברים לא פתורים, אשתו של אחיו, האנשים שניסו לחטוף אותה, מה קרה עם אח שלו ועוד.
והכי מעצבן, זה מסופר בגוף ראשון שלו וגוף שלישי שלה וגם לא פרק ככה, פרק ככה, אלא בתוך הפרק זה משתנה.
למה? מה המטרה פה? איך זה משרת את העלילה או את הקריאה בספר חוץ מלעצבן?
העלילה:
מקסים חי חיים של הנאה, הוא לא צריך לדאוג לעבודה, לכסף או להשיג נשים, יש לו הכל עד היום שהוא יורש את תואר הרוזן כי אחיו הגדול מת.
ואז הוא צריך להתחיל לקבל עליו את האחריות.
אלסיה עובדת בבית של מקסים בתור מנקה כמה פעמים בשבוע. הם נמשכים אחד לשנייה ואחרי שקורה משהו הם נוסעים למקום מבודד, אחד מהבתים ששייכים למשפחה שלו ומכאן הקשר שלהם נהיה רציני עד שהעלילה הופכת קצת מופרכת










