קומדיה רומנטית קלילה ומשעשעת. 3 כוכבים על פי שיטת GR - חיבבתי את זה.
קטע משעשע לדוגמא:
"כתוב כאן שלמדת משחק באמצעות מחול עם פאולין לה רו טוסיין!" ....
"כן" אני אומרת בשמחה, המיקוד חוזר. "פאולין דה לה רו קרואסון. היא לימדה אותי את זה"
או סתם ניסוח שמצאתיו שנון/משעשע:
'זאת השיחה הכי ארוכה שהייתה לי עם אדם כל כך נעלה אסתטית'
וגם נשארתי עם נקודה למחשבה: דלפי מסכמת במחשבותיה את מה שחשוב בחיים ובין השאר כתוב: "חיים, שיש להם עדים. חיים אשר חיו אותם" וזה נקודה מעניינת, חיים שיש להם עדים.
שמעתי לא מזמן קטע ביוטוב של דניס פרייגר (אם אתם לא מכירים, תגגלו, איש משמעותי) שאומר שאחד האירועים הכי חשובים בחיים של אדם, זה החתונה; אין שום אירוע בחיים של אדם שיהיו בו יותר עדים מאשר חתונה, וזה מעיד על חשיבות האירוע, לא רק לאדם הפרטי אלא לקהילה ולמרקם החברתי.
והיה מעניין לחשוב שוב על הרעיון של העדים, על כך שעדות של אנשים- נוכחותם בחיים בעצם נותנת תוקף משמעות לחייו של אדם.
בלי לספיילר יותר מידי- דלפי של תחילת הספר חיה ללא עדים רבים לחיים שלה, ואי אפשר לומר שהיא חיה את חייה. יש בספר עומקים, זה רומן רומנטי, אבל בהחלט מצאתי בו נקודות למחשבה.












