אני מת על רובין הוב, ויש לי את רוב ספריה. אבל דווקא בטרילוגיית הספינות החיות פחות נהניתי מהקריאה. עדיין מסע מופלא בעולם קסום, אבל כל המסע התגעגעתי לפיץ ולליצן.
אל תבינו אותי לא נכון. זה ספר טוב, ספר כיפי, אבל הדמויות לא נשארו איתי בכלל. קראתי אותו לפני עשור, ואני לא זוכר אף אחת מהן בשם, רק בתפקיד עלילתי. ומבחינתי זה נייר הלקמוס שבו אני בוחן עד כמה יצירה נשארה איתי.
