קשה מאוד שלא להתייחס ל2 דברים אחרי קריאת הספר הזה: הספר הקודם שנקרא להתראות אללה והתאריך של היום, 7.10.
הספר הקודם היה אפי. הנוכחי נקרא כמו מותחן מהודק, לטוב ולרע. לטוב, כי כשיש לך פחות דמויות והרבה פחות עמודים קל מאוד לעקוב אחרי העלילה ולהישאר מרותק. וזו באמת עלילה מצוינת. לא זכרתי את הקודם לפרטיו ועדיין התחברתי מיד. לרע, כי בלי עלילות משנה מהותיות זו כתיבה בז'אנר. חובבי המתח והריגול יעלצו.
זה לא ספר על ה7.10. לתחושתי נכתב לפני למרות שיצא אחרי. גודל הזוועות לא מתקרב, הכול בקטן, בזכוכית מגדלת. ומה שמקבל את הפוקוס הוא אזהרת ספוילר קטנטן לא גודל הזוועות אלא המלחמה על החזרת החטופים שקורית למטה בשטח, ברמת איש השב"כ הבודד. מלחמה סמויה מהעין. ולכן הסיפור לא רק רלוונטי אלא גם חשוב.
שורה תחתונה: מותחן ריגול מופתי עם סאבטקסט. לא רק לחובבי הז'אנר.