ביקורת ספרותית על הגבר שלך מאת סמדר שיר

---

ספר שהרשיתי לעצמי לזנוח די מהר, ועוסק באותו נושא כמו הספר הקודם שסקרתי "הדבר הנכון".
גל ליבר, שכתבה את הספר "הדבר הנכון" בתור ספר ביכורים - זכה אצלי להתחשבות בסקירה, ואכן קודם כל קראתי את הספר עד הסוף, למרות שיש בו הרבה היבטים מעצבנים.
לאחר מכן שמעתי פודקאסטים שהשתתפה בהם, ומאמרים שכתבה כדי להשלים את התמונה ולהבין מה היא בעצם מייצגת.
מעולם לא שמעתי על הסופרת אבל אני מכירה את שותפיה לכתיבה ולפודקאסטים יותר - תהיתי האם יש סיכוי שהספרים האחרים שלה טובים יותר.

בניגוד לכך - מסמדר שיר אני מצפה שתדע באילו תחומי כתיבה היא טובה...
ולמה אני מזכירה את הספר "הדבר הנכון" כאן?
חוץ מהבלונד שמתהדרות בו שתי הכותבות, יש עוד הרבה מהמשותף בין הספרים, ואולי גם בין הנשים שכתבו אותם.
בשני המקרים יש כאן סיפור על גיבורה ש"נאלצת" לבחור בגבר שלה, ה"גבר הנכון", היחיד שנכון.
זה מה שמאלץ אותה לערוק מהשביל.

הגבר הזה שהיא יודעת בתוך תוכה שהוא נכון - הוא רק במקרה גם גבוה, כריזמטי, "גברי", כולם מקשיבים לו והוא...
נשוי עם ילדים קטנים.

בדרך כלל אני מתייחסת לגופו של ספר ולא לגופו של סופר, אבל כששתי סופרות נשים - שבאו ממקום די פריבילגי וזכו שקולן יישמע ואפילו ברעש כבר מגיל צעיר -
שתיהן גם עשו את ה"מסלול הנכון", אף פעם לא הוקעו באמת מהחברה ומפלרטטות בין להיות מורדת ובין להיות הדבר הכי סאחי שקיים.

ודווקא בנושא הזה, כשהן באות לכתוב על נשים שאין להן בחירה לכאורה -
אין, כשאת באה מהחברה הפמיניסטית בפמיניזם היחיד הנכון (זה ש"גבר לבן פריבילגי" לא יבין)
מנוס מ"להלביש" את עצמך ואת פעולויותיך המדומיינות בסיטואציה על הגיבורה שכתבת -
שהקהל ירצה להאמין שבאמת עברה קשיים ומשברים בחיים שהביאו אותה למצב שיעבוד חסר בחירה.

והיא לא, סתם נניח בחורה שפשוט לא אכפת לה להרוס משפחות, כי מה שהוא לא היא עצמה לא מעניין אותה.
אך בעוד שגל עשויה לכתוב את דמות הבוגדת בצורה שנראתה לי די מרושעת לפרקים (חוסר אמפתיה משווע לאישה החוקית)
עקב חוסר ניסיון,
במקרה של סמדר שיר, שבשנת הוצאת הספר כבר הייתה סופרת ומשוררת ידועה מאוד, בשנות שיא הצלחתה - סמדר ידעה בדיוק מי הקהל לספר הזה ויש מצב שניצלה את תמימותם של הקוראים (ובעיקר הקוראות)
לא קראתי הרבה אבל ממה שהבנתי מדובר בצעירה פתייה שלא מצאתי שום נקודת זכות למעשיה כמה שלא חיפשתי. רק שפה כמטיב הספרים של פעם שלא השתבחו עם הזמן יש גם היריון לא רצוי.

בתור מורה נורא צורמת לי בשני המקרים התעלמות מצרכי הילד, שנובעת באופן ישיר מראיית האישה החוקית כאשמה בכך שהגבר מחפש הרפתקאות.
אצל הבוגדת ישנו מעגל - אם היא אישה לא מספיק טובה בשבילו היא בטח גם לא אמא טובה כמוני, והילד שלי בעצם בעדיפות על הילד שלה.
אבל מה שהבוגדת לא מבינה - שגם היא תעשה את אותו שיקול בדיוק ותציב את הילד שלה מעל שלך - פשוט כי כבר לא תהיה לה ברירה
ושלום ולהתראות לאחווה הנשית.
אני מאוד מרוצה מההתקדמות הנשית, וגם אגדיר את עצמי כפמיניסטית בתחומים מסוימים -
אבל בנושא אחווה בין בני מינך יש הרבה מה ללמוד מגברים.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על הגבר שלך