ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 בספטמבר, 2025
ע"י ציפור דרור
ע"י ציפור דרור
הימים האלו קשים. לי אישית קשה יותר להנות מהדברים הפשוטים. אני לחוצה יותר עצבנית יותר וחסרת סבלנות.
ובתוך כל הכאוס העצוב והלא ברור הזה נזכרתי בלא מעט המלצות כאן על ספר בשם "חנינה". שסיקרן אותי מאוד.
ומה אומר. בלי קלישאות.
התחלתי לקרוא בו כאחוזת דיבוק. לקלוט חיים מתוך הכלא בצורה אותנטית ככ (מי אמר "בפנים"?) מבלי לבקר בו אפילו. הרגשתי אסירה של ממש. מהסטרס במעמדות ודרגים מקומיים עד תחושת החוסר אונים וההזנחה הפנימית.
לקרוא על הגבר בסיפור,אייל, שנשאר לגדל לבד 2 ילדות קטנות (ומיד בראש הרצתי לעצמי תירוצים שהסיפור לא הגיוני כי עם כזו חוסר הצלחה כבר היו לוקחים לו את הילדים ואיפה הרווחה פה בכלל בתוך כל הסיפור הזה)
ואז עצרתי את הטוב הזה והלכתי לגלות על הסופרת מי היא.
מאיה וקסלר. ומסתבר שהדבר הטוב הזה הוא ספר ביכורים!
זה כמו ציור מקצועי. יש כאלו שצבועים באקרילי צבעוני ונעים לעין-ויש כאלו אמנותיים. שכבות של צבעי שמן איכותיים כמו שדה וינצי ודומיו נהגו לצייר.
שכבות של עלילה. שכבות של רגש. שכבות של מעשים ותוצאות. של הזדהות ואמפתיה.
המשכתי לקרוא תוך כדי שאני מצמצמת עשיה ביתית ומתנתקת מכל הסובב אותי(זה בסדר לפעמים. לא תמיד הכל צריך להיות בשליטה)
הדמויות בספר ככ עשירות ועגולות. כל אחת מחזיקה בתוכה עולם שכל הספר יכל להכתב מנקודת המבט שלה ועדיין היו מתקבלים ספרים שונים-שכולם מרתקים.
העלילה מתפתחת בצורה הגיונית, לא כפס ישר אבל בהחלט בצורה שמתקבלת על הדעת (לפעמים ספר מתחיל טוב ואחכ קצת יוצא מהקווים) וכל עמוד בספר היה מושך.
השפה מצויינת. עשירה ומותאמת לסיטואציות בהתאם למקרה.
כזה וואו ענקי שאני לא יודעת איך להעביר אותו בכתב.
איך לגרום לכן.ם להבין שזה אחד הספרים היותר טובים שקראתי לאחרונה ,בכזו השתוקקות-ולתת לכם במתנה את ההבנה שאתם פשוט חייבים גם.
אז מהר. רוצו. כי כל הטוב הזה לפניכם (איזה כיף לכם. אני כבר בטוב שאחרי)
ואתם רק צריכים להתחיל את הדף הראשון...
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
