ביקורת ספרותית על העיניים מתרגלות לחושך מאת אביחי נזרי

---

העיניים מתרגלות לחושך- אביחי נזרי

בת גלים. חיפה. (או חיפה תחתית)
ניסים , נער בן 14, מסתבך עם מחלק העיתונים בעל הידיים השחורות. זה בכלל היה רעיון של רן. ניסים לא אהב את הרעיון אבל אף אחד לא העז להתנגד. מי שניסה היה נקרא "פחדן"
לא אשמתו שהם רצו מהר והוא נשאר מאחור. חברים זבלים. הפקרות.
בדרך חזרה מבית הספר רן רצה להיות נחמד איתו אז הוא נטפל לעומר. ידעתי שזה זמני.היום זה עומר ומחר זה אני. אבל עכשיו זה עכשיו ומחר זה מחר.

החיים בשולי הרחוב ראשי -צדדי של בת גלים די חלודים. הדרך לבית הספר מונוטונית ומספקת זמן מחשבה מעמיקה על החיים. עד אותו הבוקר בו ניסים פוגש בגרפיטי שמספר על מפלצת מעל המיטה.
הוא לא זוכר מתי פחד ממפלצות.
ניסים מגלה כתובת גרפיטי עם מסר שתופס אותו. אט־אט הוא מגלה עוד ועוד כתובות כאלה, ומבין שיש מישהו או מישהי שנמצאים במצוקה.
מה אם מישהו ימצא את הגרפיטי שהעתיק למחברת גאוגרפיה שלו ויחשוב שאלו המחשבות שלו?

הוריו של ניסים התגרשו כשהיה בן 9. אביו נסע לחפש את עצמו בהולנד והתחתן עם חצי מקומית חצי לבנונית (אופציה גרועה ביותר מלבד אמא של שלגיה כי היא פשוט טרוריסטית!) -הוא לא שומר על קשר עם בנו.
אמו מחפשת את עצמה ואת החיים ומשמעותם
וניסים? ניסים מתמודד עם כוחות גדלים ממנו

עם סגנון כתיבה- שלי אישית- הזכיר את דוד גרוסמן האגדי !. בגוף ראשון ,במילים פשוטות מלאות כנות ושפה יפה! לא מתנשאת-אך שומרת על כבודה.
לא להאמין שזהו ספר נוער-מבוגרים ראשון שלו (יצאו לפניו 2 ספרי שירה לילדים- מתוקים מדבש ששווה לקרוא אותם) הכתיבה ככ בשלה -הפתעה גמורה!
אביחי נזרי עושה זאת ב ג ד ו ל!

אביחי נזרי גדל בשכונת פשע בחיפה. חווה גירושים נוראיים של הוריו וחווה התבגרות כילד בעייתי. ..."החיים של הדמות בספר החדש עצובים, אבל הם עדינים לעומת החיים שהיו לי. לא העזתי לעשות לגיבור שלי דברים כאלה..."

נ.ב. עדיף לקרוא את הספר באור. הקריאה בחושך הורסת את הראייה...

טוסו על זה לפני שהשמע זורחת...איזה ספר מ צ ו י ן !!!

» ביקורות נוספות של ציפור דרור
» ביקורות נוספות על העיניים מתרגלות לחושך