ביקורת ספרותית על בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק (כרך א') - שקיעתה של משפחה - ספריה לעם #317 מאת תומאס מאן
ספר מעולה

---

תומאס מאן כתב על משפחת בודנברוק אפוס משפחתי כשהוא מתאר משפחה בורגנית של סוחרי תבואה. הבית הוא ממש בכתובת בו גר מאן עצמו והעיר היא ליבק הבינונית בצפון מזרח גרמניה, כשישים קילומטרים מהמבורג. רומאן ריאליסטי, לא ממש עניין מקובל בגרמניה, שפרסומו הביך את משפחתו שלו, הדומה במאפייניה לבודנברוקים. רבים במשפחתו שלו ניסו לזהות עצמם בספר וכעסו על כך.
ארבעה עשורים מתוארים לפנינו, 1835 ואילך, נוגעים לפירמת "יוהאן בודנברוק" מיסודו של הנ"ל. הספר מתחיל בכמעט ארבעים עמודי תיאור ארוחת צהריים-ערב במשפחה, בה נוהגים להתכנס המשפחה המורחבת ואורחים נוספים, יושבים שעות במיטב הבגדים ואוכלים ממיטב המאכלים שיש לכסף ומעמד להציע, כל זאת ב"חדר הנופים" המהודר.
שכבת הבורגנות של ליבק בפרט וגרמניה בכלל, ובמקומות אחרים באירופה, נבנתה על כסף ומכאן מעמדה. משפחת בודנברוק לא היתה שונה ובשיאה היתה מהמכובדות כולל כינוי קונסול לראש המשפחה.
הספר אותו קראתי מורכב משני ספרים, 688 עמודים יחדיו. השני מהשניים כבר עוסק בנפילתה של המשפחה. שלושה הם שבגינם המשפחה מגיע אל קצה: תומאס בודנברוק, הבכור המחזיק את המשפחה וממשיך את השושלת, המוקפד בלבושו, אדם אחראי ועוסק גם בתפקיד ציבורי. אחיו כריסטיאן אינו מצליח בדבר בחייו, קל דעת, ולמרות שלעיתים מנסה לסייע או להקים עסק משלו, הדבר זר לו. האחות טוני נישאת פעמיים ומתגרשת פעמיים. מנשים ממילא לא מצפים לדבר או לשאת בתפקיד כלשהו והיא עושה כמיטב יכולתה שלא להזיק, לא תמיד בהצלחה.
האנו, "יוהאן" האחרון בשושלת, בנו של תומאס, ראשו ורובו במוסיקה כאמו, וכילד לא מגלה שום נטייה לגדול וללכת בדרכי אביו. באופן טראגי למדי, השושלת גם נקטעת עמו והלב נחמץ.
מאן היה רק בן 26 כשהרומאן התפרסם ואם ניקח בחשבון שנכתב זמן מה עד להשלמתו, ההישג אדיר. הרומאן התפרסם אצל דודו פרידריך מאן וכאמור גרם מבוכה באשר פרסם דברים ממש מתוך משפחתו לכאורה. פרקים שלמים עסקו בהסתבכות דמות זו או אחרת עד לירידה לפרטים שלא ייאמנו.
נדמה שהנפילה הגדולה באה דווקא במקום עם רגישות גדולה, במקרה של האנו הקטן באהבה למוסיקה. מדובר בילד לא חזק גופנית, כל ארוחה שלו מסתיימת בחיטוט בשן סוררת ואביו הקפדן לא יכול לראות בו משהו מועיל. בסופו של דבר, גם מותו של האב וגם של הבן, לא יכולה היתה להיות בהן סתמיות גדולה ממה שהיתה. לא משנה כמה אתה קפדן או רגיש, סופך איכשהו מגיע.
תומאס מאן, בן 54, זכה בנובל על ספרו זה, לגמרי הישג יוצא דופן.
הרומן הזה הוא מסוג הספרים שקשה לסכמם. היקפם גדול, משמעותם רבה וקל להחמיץ פרט כזה או אחר. אלה היו דברי, הספר קל לקריאה והתמורה רבה.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק (כרך א') - שקיעתה של משפחה - ספריה לעם #317