ביקורת ספרותית על בת הטוחן - The Miller's Daughter מאת אמיל זולא
ספר לא משהו

---

סיפור קצר שעוסק באיכר זקן וסטואי, בתו, וארוסה, כשמלחמת פרוסיה - צרפת פורצת ומשנה את חייהם.
טקסט אנטי מלחמתי שמתחיל די טוב, עם תיאורים שובי לב של הכפר האוטופי והתפתחות היחסים בין בת הטוחן לבין דומיניק, בחור בלגי שירש אחוזה ליד הכפר מדוד מנוח. אח"כ המלחמה פורצת והכפר הופך לזירת קרב, בדיוק ביום החתונה המיועד שלהם.
תיאורי הקרב די מותחים ויעילים, זולא ממש יוצר כאן סצנה קולנועית.

הבעיה שלי עם הסיפור הזה היא מכאן והלאה - תיאורי "זוועות המלחמה" שעוברים על שלושת האנשים האלה הם קצת מגוחכים.
כלומר, אם זולא רצה לחבר כאן יצירה אנטי מלחמתית, הוא לא עשה עבודה מאוד טובה.. הוא בעיקר הציג כאן שלושה אנשים שמתנהגים כמו מטומטמים גמורים ופוגעים במזל של עצמם.
לא סיימתי את היצירה הזו עם הרגשה שחייהם של אנשים פשוטים הם גיהנום במלחמה או משהו כזה, אלא בעיקר תמהה על הטיפשות של הדמויות.
וכפי שאתם מבינים, לא התחברתי רגשית במיוחד לדמויות כאן..

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על בת הטוחן - The Miller's Daughter