ביקורת ספרותית על מילון שמות המשפחה בישראל מאת אהרן מוריאלי
ספר טוב

---

דבר ראשון, כשראיתי כמה הספר גדול — 800 עמודי A4 — שאלתי אם אין גירסה בכריכה קשה. הוסבר לי שבכוונה רצו שזה ייראה כמו ספר טלפונים!

ואמנם בספר טלפונים מקורו. חומר הגלם היה ספר הטלפונים של גוש דן משנת 2004, כשהמחבר מתיימר להסביר כל שם משפחה שנמצא. ולכל מי שחושב שמוזר מה אני עושה — ביקורת על ספר עזר אלפבתי — תחשבו רק שמה עשה המחבר בקראו ספר טלפונים מההתחלה ועד הסוף זה האב-טיפוס לבילוי מוזר.

אני פחות חרוץ; לא קראתי ממש מההתחלה ועד הסוף. אבל הוא מונח על ידי שבוע ימים ובא לי לדפדף בו די הרבה: רכישה מוצלחת למרות מחירו הטיפה גבוה של 150 ש"ח.

התחלתי דירה-דירה בבניין שאני גר בו:
קליינמן = איש קטן
אברג'יל = חד רגלי
שטיבל = בית כנסת
סמדגה = מריר
ועקנין = בן יעקב
ברבי = בן של רב
גרינצוייג = זרד ירוק
שוקרון = הודייה, ואולי בלונדיני (ראו להלן)
שטרנברג (strnbrg59) = הר מצח

לחבר ספר כזה בישראל זו משימה לא פשוטה. השמות כאן באים ממאה ואחד מקורות לשוניים שברוב המקרים כתובים באלפבת שאותיותיו לא עומדות ביחס חד-חד עם האלפבת העברי מה עוד שספר טלפונים מודפס ללא ניקוד. למחבר דרוש ידע לשוני גם תרבותי רחב.

למשל מה זה "בנדר"? יכול להיות "נמל" בפרסית (כמו העיר בַּנְדָר עבאס). אבל יכול להיות גם בֶּנְדֶר[י] שבבסרביה-מולדובה.

מה זה "שוקרון" (חוץ מזוג שכנים נחמדים קומה מעליי)? אפשרות אחת: הודייה, כמו "שוקראן" — תודה! — שכולנו יודעים להגיד בערבית. רק אם נדייק, "תודה" בערבית זו לא שוקראן אלא שוכּראן. השורש הערבי שק"ר לא מתייחס להודייה אלא...לשיער בלונדיני!

מה זה "זייד"? כתוב בספר שזה בא ממקור ערבי שעניינו ריבוי. יופי. אבל מה עם אלכסנדר זייד, פעיל בהגנת היישוב, איש העליה השנייה יליד רוסיה? "זייד" במקרה שלו בא מ"זיַיד" ביידיש, שפירושו מֶשִׁי. ואם כותבים את זה עם יו"ד אחת פחות אז זיד יכול להיות żyd שזה "יהודי" בפולנית.

מה זה "שאץ"? יכול להיות השם שהיהודים דוברי יידיש קראו לעיר הרומנית Suceava, אבל אפשר גם Schatz בגרמנית שזה "אהוּב".

כשעוברים לעולם החדש נתגלות, לדעתי, כמה אי-הבנות תרבותיות. את "בלו" הוא מייחס ל-Bellow (כמו סול בלו חתן פרס נובל לספרות), ונניח ש"בלו" זה באמת Bellow אבל הפירוש שהוא נותן — שזה בא מ"נהימה" לא סביר לדעתי. המחבר צריך להבין שהסיומת -ow על שם משפחה יהודי-אמריקאי מקורו כמעט תמיד ברוסית (ёв — סיומת המציינת "מאיפה" או "מִמה"). Bellow זה לא "נוהם" אלא "בעל משהו לבן". כמו כן לא סביר שהשם שוקר מציין "מכשיר חשמלי שמשתמשים בו כדי לנטרל את היריב". אם "שוקר" זה בכלל שם אשכנזי אין לי מושג מה מקורו אבל "מכשיר חשמלי" הוא לא. (אגב, לא נכון מה אולי שמעתם על פקידי הגירה של נמל ניו יורק שכביכל ביצעו שינוים בשמות היהודים. זה סתם קשקוש שסיפרו אותם יהודים לנכדיהם. לרשות אותם פקידי הגירה היו דרכוני הנוסעים גם רשימת עולי הספינה בקצה האירופי. בארה"ב היה אז סדר, דווקא יותר מהיום כשמדובר בהגירה.)

לסיום, ספר נחמד הגם אם לא מדעי ביותר. אני מצפה שאדפדף בו עוד הרבה.

» ביקורות נוספות של strnbrg59
» ביקורות נוספות על מילון שמות המשפחה בישראל