ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 ביוני, 2025
ע"י גלבוע
ע"י גלבוע
תקציר (ללא ספוילרים):
הספר הינו מקבץ של 6 סיפורים פרי עטו של ארתור מילר המחזאי הגדול. בין הסיפורים אין קשר עלילתי או רעיוני, כך שכל אחד מהווה סיפור-כיס קטן העומד בפני עצמו. הדמויות הראשיות בספר מגוונות - החל מנער בן 13 הגר בכרך הגדול ועד לזקן בחופשה על חוף מבודד. יש בסיפורים משהו יוצא דופן שחורג מגבולות הריאליזם- באחד הסיפורים רקדן סטפס מוכשר ערב מלחמת העולם השניה מוזמן להופיע בפני צמרת השלטון הנאצי, או סופר מבוגר שמנסה לרענן את כוחו על ידי כך שיכתוב על עורה של נערה, ובכל זאת - הסיפורים אינם ריאליזם מאגי או סוריאליסטים, אלא מכילים איזה אלמנט בסיסי ששונה מהמציאות המוכרת. לרוב מסתתרת שאלה קיומית מאחורי כל סיפור, אלא שזו לא מופיעה בצורה ברורה עם מענה (בניגוד למחזות של מילר), השאלות תלויות באוויר - מלוות בתחושות מעורבות מצד הגיבורים ואופפות רגש רב שמלווה כל סיפור.
ביקורת:
הסיפורים כתובים בהרבה כשרון תיאורי ואמוציונאלי.אני מכיר את כתיבתו של מילר משני המחזות שלו: מותו של סוכן וכולם היו בניי. את המחזות אני אוהב במיוחד וחזרתי אליהם לפני שנים בודדות כדי לגלות עד כמה הם טובים ועוצמתיים. לא הייתי יכול לנחש שאותו סופר כתב גם את המקבץ הנ"ל: הסיפורים הקצרים יותר קונספטואלים ופתוחים. מן הסתם המדיום שונה: סיפור קצר לא יכול להיכתב כמו מחזה, ובכל זאת - מפתיע לגלות כתיבה שיש בה משהו לא אופייני למחזות של מילר. קודם כל הכתיבה בסיפורים הקצרים רחבה מאוד ועשירה - בהחלט הפתעה לטובה ועם זאת גם מעורפלת וחסרת כיוון מובהק. המחזות מוקפדים, מתומצתים, חודרים ללב ונהירים. מצד אחד מרשים לראות כיצד מילר פושט את זרועותיו לכיוונים חדשים ומצליח להוציא תחת עטו סיפורים מגוונים כל כך, ומצד שני חבל שהסיפורים נעדרים את אותם אלמנטים המשותפים למחזותיו - חדות תער רעיוני ומבניות ברורה ומלוכדת. העלילה בסיפורים הקצרים מכילה גרעין מחשבתי מרתק, דמויות בעלות עומק רגשי - אבל הם לא מתלכדים לכדי שלמות סיפורית כמו המחזות, הם לא נאספים לנקודה סינגולרית. וכך הם מותירים את הקורא - קצת מבולבל ותוהה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת