ביקורת ספרותית על הבית שמעבר לאגם מאת ריילי סאגר
ספר טוב

---

״הבית שמעבר לאגם״-ריילי סאגר



מטאור הוצאה לאור

364 דף



המספרת בגוף ראשון, קייסי פלטשר, שחקנית ידועה ואלמנה, שבעלה טבע באגם שנה לפני, עוברת לגור בבית המשפחה על אגם גרין בוורמונט.

זה בית שבו בילתה תמיד בילדות בחופשות מביה״ס, עם מרני בת דודתה וחברה טובה.

עכשיו, חמושה בוויסקי ומשקפת, היא עוברת לגור שם.

יש שם חמישה בתים פרטיים שונים שנבנו שונים זה מזה, יש את אלי שנחשב המסדר של הבתים ודואג לכל הסובבים, בון קונרד שיפוצניק, שוטר לשעבר, שמשפץ את אחד הבתים, והבית שמעבר לאגם, גרים זוג קתרין וטום רויס. דוגמנית ומיליארדר.

הם מוזמנים לקייסי לארוחת ערב סביב המדורה שאלי מכין.

קתרין משתכרת לגמרי וטום מחזיר אותה הביתה.

קייסי מחליטה להתבונן בהם דרך המשקפת ומוצאת שלא הכל טהור שם.

היא מזמינה את קתרין להגיע אליה לכוס קפה בבוקר, אך היא נעלמת.

קייסי, שיכורה עד כלות חושבת ששמעה צרחה וישר חושבת על קתרין. מנסה לגלות דרך מרני שכועסת עליה שהיא שיכורה ומדמיינת.

אולם יש 3 נערות צעירות שנעלמו באזור אגם גרין, מייגן, טוני וסו-אלן. מה הקשר עם קתרין?

עד 266 דפים הכל דיי סטטי, מונולוג של אלמנה אבלה ואלכוהוליסטית בהכחשה, שעושה מה שאמא שלה אומרת.

יש כמה דמויות ברקע שמזיזות אותה מהשיגרה.

לדעתי, כל זה לא שווה את ההפתעה שמחכה בדף 266, וזו הפתעה שבהחלט הלסת נשמטת. הזויה מדי.

לסיכום: ריילי, 2 הספרים הקודמים שלו היו הרבה יותר טובים.



לשיקולכם!

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על הבית שמעבר לאגם