ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 במאי, 2025
ע"י החרשן
ע"י החרשן
כתיבת ביקורת על הספר העיתונאי מאת פיט דקסטר
שלום לכל מבקרי האתר!
לאחרונה קראתי את הספר העיתונאי של פיט דקסטר.
קראתי את הספר לאחר שצפיתי בסרט שמאוד מצא חן בעיני. אני מאוד אוהב לקרוא ספרים שמבוססים עליהם סרטים.
בביקורת זו ארצה להשוות בין הסרט לספר, שעליו מבוסס הסרט, ולעמוד על ההבדלים ביניהם.
הספר מתחיל עם הרבה רקע על המספר (הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטו של אחיו הצעיר של העיתונאי, גיבור הספר): העובדה שהוא בן של עיתונאי, היחסים שלו עם אביו, אורח חייו של אביו, עיר הולדתו של המספר ומקום לימודיו. כל הפרטים האלה בסרט מאוד מצומצמים.
העלילה מתחילה בעצם כששרלוט בלס מגיעה יום בהיר אחד למשרדו של וורד (שהוא בעצם העיתונאי, אחיו של המספר) עם רכבה המלא במסמכים ממשפטו של וון ווטר אהובה הנידון למוות. כאן למעשה מתחיל הסרט בעוד שהספר מרבה לתאר לפני כן את הרקע של המספר. כל זה נגדע בסרט.
הסרט מסתיים בסצנה שבה העיתונאי ואחיו נמלטים ונסים על נפשם מאזור הביצות במחוז מואט. בספר מתואר כמה פעמים שהשניים מגיעים לאזור הביצות אך הם אף פעם לא נמלטים ממנו כפי שמתואר בסרט. כאן הסרט סוטה קצת מן העלילה בספר. הספר גם מאריך בהשלכות של הפרשייה: איך זה משפיע על חייו של העיתונאי לאחר מכן, מה קרה לבסוף עם אהובתו של וון ווטר ולמעשה מחדד את הבעיתיות שבמקצוע העיתונות: הצורך לפרסם סיפור בתקופת זמן מסוימת לעומת הצו המצפוני של להיצמד לאמת.לדעתי בסרט המסר הזה קצת פחות מחודד.
עיקר העלילה מתמקד במאמציו של וורד לרדת לחקר האמת בסיפורו של וון ווטר ולהביא לשחרורו מו הכלא אם אכן הוא חף מפשע, כך בספר וכך גם בסרט. על רקע זה
בספר העלילה חוזרת מדי פעם לאביו של העיתונאי והתמורות שחלות בחייו. אנו מתוועדים לציפיות המוגזמות מבן ההולך בדרכי אביו שהן בעצם הרקע להישגיות ולפרפקציוניזם של הבן. כל זה בספר, כשלעומת זאת בסרט יש יותר התמקדות בעיקר העלילה ופחות במה שקורה עם האב ויחסיו עם הבן.
לסיכומו של דבר אני חושב שמי שנהנה מן הסרט ייהנה אפילו יותר מן הספר, שכן בספר יש הרבה פרטים שנעלמו מן הסרט, כפי שקורה לרוב בסרטים שמבוססים על ספרים.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 4 חודשים)
אני לא זוכרת את הספר היטב, אבל אני זוכרת שהוא מקסים, מלא הומור, חדות אבחנה, ויכולת
נהדרת לתאר את המעמד הנמוך בחצר האחורית של ארצות הברית, לא חשוב אם זה רדנקס, הילביליס או ווייט טראש. בכל אופן, יושבי הביצות הם פשוט חומר נהדר לעשות ממנו ספר. הבנתי מביקורות שהסרט פחות טוב.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
