ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 במאי, 2025
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אחת הסצנות הראשונות ב"עלה הארגמן" הנפלא, שנכתב כמו הספר הזה בידי סופר עכשווי הכותב "כמו" שכתבו בתקופה הויקטוריאנית, יש תיאור מצמרר של תינוק בן יומו המונח על תלולית אשפה ברחוב. הוא עוד חי, אבל איש מהעוברים ושבים, שלא לומר הנשים החיות "חיי חטא" ברחוב, אינו שוקל לאסוף אותו. יותר מדי תינוקות בלתי רצויים של עניים או זונות היו באותה תקופה, והם בעיקר לא עניינו אף אחד. בניגוד גמור לתינוקות אריסטוקרטים, שהיו יקרים מאד לשושלתם. בעיקר זכרים אבל היו גם משפחות שאפשרו לבנות לרשת את המעמד והממון, אם לא היתה ברירה אחרת.
גם בסיפור הזה יש אסופי שרק נולד, שכפסע היה בינו לבין מותו על איזו ערימת זבל. רווק עשיר ואקסטרווגנטי - כנראה א-מיני - נקלע למקום במקרה, אסף את התינוק ויצר לו יש מאין משפחה. הוא נושא אישה לצורך העניין, מגדל את התינוק הזה כבִּיתו שלאף אחד אסור לדעת שהיא בעצם בן. "האם", אישה עם נטיות חקרניות ולמדניות, משתפת איתו פעולה ומגדלת את "ביתה" כילדה לכל דבר.
הרעיון הזה, המנסה לבדוק האם הג'נדר הוא מוּלד או נרכש, הועלה כבר בידי חוקרים, חלקם בעלי אג'נדה, שניסו לבדוק אותו. עד כה לא נעשו מחקרים שיאששו הנחה אחת מהשתיים (בעיקר, יש לומר, כי נסויים בבני אדם נחשבים בלתי הומניים, ואסורים, בניגוד לניסויים בבעלי חיים). זה רעיון נפלא לסיפור, ולו סטייט היה מנסה להתרכז בו, הספר היה יוצא נשכר. אבל לסטייט היה עוד רעיון מרכזי – לתאר את החיים במאות ה18 וה 19, את יחסי הגומלין בין תכונות אנושיות כמו חמדנות, רשעות, תמימות, צבירת ידע, תאוותנות, בריונות. וכך נודד הסיפור למסע הישרדות (בערך) ולרעיונות פילוסופיים סתמיים ולא משכנעים.
הספר הזה ארוך מדי על הסיפור שלו, ונוטה לעייף בנסיונותיו להיות "כמו" ספר פופולארי בתקופה הויקטוריאנית. לעתים הוא מעניין, במיוחד כשהוא מתאר את חיי הימיום של ילדה שגם לה אין מושג מה היא. או את מערכת הקשרים הכלכליים בין בני משפחה "אריסטוקרטית", שמאחורי קוד הנימוסים המורכב, מסתירים תוקפנות כבושה בקושי. הסיפור גם מסתיר תעלומה הקשורה במשפחה האריסטוקרטית ומסתיים, איך לא, כשכל הקצוות קשורים.
סיפור שיכול היה להיות מאד מעניין לו סטייט היה מוכן להיפרד משאיפתו לכתוב במאה ה-21 ספר שכאילו נכתב במאה ה-19. עדיף היה לו התרכז ופיתח את הרעיון המעניין העומד בבסיס הספר הזה, מאשר לנסות לתפוס מרובה ולהישאר עם פחות ציפורים ביד משיכלו להיות לו, לו השכיל לוותר על די הרבה מלים מיותרות בסיפור.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 4 חודשים)
תודה רבה, אושר
הספר הזה דורש די הרבה סבלנות. הוא כתוב כחיקוי לדרך בה נכתבו ספרים במאה ה-19, כולל ערכים שהם די זרים לנו. גם תכנון העלילה ורמת המלל מקשים על הקריאה. בסופו של דבר, כמו כל ספר, יהיו שיאבו ויהיו שינטשו. |
|
אושר
(לפני 4 חודשים)
איכשהו מצאתי את הספר והברחתי אותו מאיזה ספריה, הגעתי לעמוד 37.
הסיפור היה כ"כ מייגע ומייאש, הכול סובב סביב תינוק(ת) ומה שהגיבור אוסף רק בשביל מה שישבו עליו המשרתים ובני מעמדו. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 חודשים)
בחברה הויקטוריאנית היו קודים מאוד מוגדרים להתנהגות המצופה מג'נטלמן/ליידי.
אחד הסופרים שתיארו אותה נהדר היה ג'ון פאולס. הצביעות הייתה ממש חלק מאותו הקוד. לא בטוח שיש פה עניין יש איום או ילודה. באותה התקופה המוסר הנוצרי היה עוד צריך להראות לפחות כלפי חוץ. גם אם כולם ידעו שהרוב הוללים/בועלים קטינות וקטינים, על משכב זכור אין מה לדבר.
בחברה החרדית אני לא בטוח שזה ישירות קשור לעניין הילודה, אלא לאיסור חמור מהתורה. |
|
yaelhar
(לפני 5 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
זה נכון. אבל לדעתי אין קשר לצביעות או לשמרנות. חברה מגדירה כסטייה דברים שמאיימים עליה. הויקטוריאנים לא היו מאויימים על ידי הומוסקסואליות, למרות שבספר החוקים היא הוגדרה פשע. השיטה החברתית שלהם לא העדיפה ילודה - ילד אחד כיורש היה מספיק. הומוסקסואליות יכלה להיות שעשוע בלתי מזיק לגברים שהורגלו לחיות בהפרדה מנשים רוב שנות ילדותם ונעוריהם. אם להשוות - החברה החרדית שיש בה סממנים דומים (של הפרדה) מגיבה בחריפות נגד הומוסקסואליות כי הערך המוביל הוא הולדה, נראה לי. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 חודשים)
סקירה יפה מאוד.
יש לציין שבתקופה הויקטוריאנית על אף היותה צבועה מאוד, לרוב בחוגים האריסטוקרטים הייתה הבנה ליחסים הומוסקסואליים ולבישת בגדים של המין השני, בתנאי שכל זה יישאר מאחורי דלתיים סגורות.
|
|
yaelhar
(לפני 5 חודשים)
תודה רבה, דן
באותה תקופה נפטרו מתינוקות בלתי רצויים או בהנחתם על ערימת אשפה, או, אם התינוק זכה באדם רחום במיוחד ו/או נמצא בקרבת מנזר או כנסייה - בהנחתם ליד דלת הכניסה לאותו מקום. האגדה על משה מתארת, באופן בסיסי רעיון אחר - להציל את התינוק ממוות. במקרה הזה זה הפוך מנטישת תינוקות שמטרתה להציל את ההורה של אותו תינוק. |
|
דן סתיו
(לפני 5 חודשים)
YAELHAR
סקירה מעניינת. הרעיון המכונן אכן נשמע מעניין. תינוק שניצל ברגע האחרון (כמעט כמו משה בתיבה..) ונוצרת עבורו משפחה יש מאין. הרעיון הזה מזכיר לי במעומעם את רעיון דומה בספרו של גרהם גרין "הקפטן והאויב".
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת