זהו אוסף של טקסטים קצרים, סיפורים ומסות. והוא בעייתי מאוד.
רוב הספרים הטובים שקראתי משלבים עלילה טובה עם מסרים חכמים. היתרון בשילוב הזה הוא שפספוס המסרים לא פוגם בהנאה מהספר, כי לפחות אפשר ליהנות מהעלילה.
הבעיה של הספר הזה כפולה. ראשית, אי-הבנת המסר של קטע בספר (טקסט קצר/סיפור/מסה) שוללת את ההנאה מהקטע. העלילות מוזרות וחסרות כל טעם ללא הבנת המסר. שנית, הבנת המסר עלולה להיות קשה מאוד. אני, שנהנה מאוד מספרים עמוקים ומעוררי מחשבה, מצאתי את "גן השבילים המתפצלים" כמעט בלתי ניתן לעיכול.

במילים אחרות, "גן השבילים המתפצלים" הוא ספר עמוק, עמוק מדי, שהקריאה בו מיועדת לצוללני שייטת או שחיינים אולימפיים. אני לא נמנה עם אותם יצורים אמפיביים ונאלצתי להפסיק את הקריאה בעיצומה. מסיבה זו, אגב, לא הרגשתי "ראוי" לדרג את הספר.

על אף הגדרתו של הספר כספר 'פרוזה', יש מעט מאד סיפורת בו, אלא יותר חקר הספרות כתחום אקדמי. החלק השני של הספר "סיפורים", אמנם כתוב בשפה פרוזאית, אך מסביר יותר את המבנה של הפרוזה. מי שמתעניין כספרות כתחום מחקרי, ייהנה מהספר, מי שלא - ילך מהר מאד לאיבוד בין דפיו.