ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 במרץ, 2025
ע"י פרל
ע"י פרל
"מ"פ פלוגה ב': "בשלב הראשון של הטירונות תהפכו מאזרחים לחיילים. כדי שזה יקרה, אתם צריכים להפסיק לחשוב כמו אזרחים, להתרגל למערכת הצבאית, להבין מזה פקודה..." (עמוד 26).
לספר "גולני של מי" מאת אור ספיבק (הוצאת סצנה, 2001) הגעתי כבר כחייל בצנחנים, אבל עתה קראתי בו שוב. ספיבק, שהתגייס בשנת 1995 לגולני תיאר בספר את שירותו של מי שביושר לא הצליח להסתדר בסיטואציה שבה בחר, קרי בשירות כרובאי בחטיבה החומה. עם זאת הספר כתוב היטב, וקל להתחבר למספר ולקושי שלו למצוא היגיון, סימפטיה ואוזן קשבת בצה"ל (רמז, הוא כמעט שלא מוצא כאלו).
מאחר ואני לא גולנצי'ק טבעי שהספר היה רק נחמד בעיני, ועדיין היתה בו אבחנה אחת שנשארה אתי ומצאתי אותה נכונה מאוד בכדי לסכם במה מותרת ומיוחדת חטיבת הצנחנים משאר חטיבות צה"ל. "הסיסמה של הצנחנים היא לא מקרית, ובתוכה מקופלים רבים ממרכיבי החינוך שלהם" (עמוד 127), כתב ספיבק על סיסמת "אחרי לצנחנים". מהמפגש עם הצנחנים שעמם שירת במהלך קורס המ"כים הסיק כי "נראה היה שמתחילת השירות שלהם מאמנים אותם להיות מפקדים" (עמוד 127).
זה נכון. זה ממש כך. "הצנחנים מאמינים מאוד בפיקוד, וכך הם מחנכים את כל הטירונים הרכים שמגיעים לבסיס הטירונים. שמועות מספרות שבתרגילי שטח במסלול מדי פעם גוערים בהם בסגנון הבא: "ככה תעשה פזט"א ליד החיילים שלך?!" (שזו דרך משונה בעיני הגולנצ'יקיות לחנך לחיילות.)" (עמוד 128). את החבר'ה מגולני, תיאר, חינכו עם אמירות נוסח "ככה תעשה ליד חברים שלך בלבנון"? ההבדל מסתכם בפיקוד והשאיפה להיות מפקד כערך מוביל בצנחנים מול החברות והרעות לנשק בגולני. אחרי הרבה שנות ויכוחים על ההבדלים הללו זה בסוף נראה לי ההבדל בה' הידיעה. הכי פשוט והכי נכון.
כאמור ספר נחמד אבל יש לומר מראש שהמחבר לא הסתדר בצבא והוא בעיקר ביקורתי.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
