ביקורת ספרותית על מדרגות הברזל - ספריה לעם #507 מאת ז'ורז' סימנון
ספר טוב

---

L'escalier de fer, les inconnus dans la maison, letter a ma mere

"מדרגות הברזל", "אלמונים בבית"+ "מכתב לאמי", של הסופר בעל רזומה של עשרות הרומנים והספרים הלו הוא ז'ורז' ס'ימנון.
מדרגות הברזל- על זוג נשוי , האישה נפתרה מהבעל לקחה לה את הגיבור וספוילר
***יתקוטת עם המאהב עד זוב דם***
"אלמונים בבית"- על בחור שרוצח בחורה ומנסה להפליל מישהו אחר, האם הוא יצליח?
וב "מכתב לאמי" ז'ורז' סימנון יכתוב מכתב לאמו , הנמען הוא מי שיקרא את וידויו לאמו שמתה בגיל 90 .

במדרגות הברזל אטיין לומל חי יחדיו עם לואיז. הם חיים בדירה הצמודה ליריד לונה פארק ושומעים להנהתם את יריד הלונה פארק מחדר השינה, עם האורות דולקים והווילונות פתוחים למחצה. אטיין בחור בן 40. הוא רזה והתחתן עם לואיז לאחר שבעלה הקודם מת והוא נלחם על ליבה, כל זאת במסגרת עבודתו כסוכן נוסע בחברה של בעלה המנוח מר שארל הזקן למוצרי כתיבה. כהרגלו של סימנון יש קפיצה בזמנים. אטיין הרזה החולני מתמודד עם התקפי עצבים שמעלפים אותו. לואיז עוברת מגבר לגבר. שרל מת. לואיז מנסה להרעיל את בעלה החדש, גיבור הסיפור- אטיין החולני.

"אתה חושב שאתה באמת אוהב אותי?"
"אני בטוח"
"מספיק כדי להיות איתי כל החיים?"
"תחשוב, על תענה מיד".
"אבל..."
"כשאבוא פעם הבאה, תאמר לי בכנות אם אתה מוכן לשאת אותי לאישה".

"את יודעת היטב שכול מה שאני רוצה זה לשאת אותך"
"תעשה את זה?"
"ודאי"

"לא היום. כמה ימים על תנסה להיפגש איתי
-ע"מ 77,76
משרתות מוחלפות כמו כוסות משקה , אטיין רודף אחרי לואיז, מתחתן איתה. היא הבעלים החדש של העסק לכלי כתיבה. היא ממנת אותו. היא מרעילה אותו. היא בוגדת בו עם ארתור. הוא מגיע לרופא ומשלם לו 5,000 פראנק לעשות אנליזה.
"מדרגות הברזל" נקרא הסיפור בגין המדרגות המוליכות לבית הזוג העולץ.
הסוף יגמר ברע לאטיין המסכן.

סיפור שני, "אלמונים בבית"-
לורסה ביתו ניקול והמשרתת פין ג'וזפין חיים בדחק, כאשר הגמדה ג'וזפין עושה לורסה את המוות, והוא מחוץ לבית. הוא יוצר קשר עם פרקליט המחוז בשם רוז'יסטאר הסופר סטאר , כדי לחלץ אותו מהמעורבות ברצח של לואי השמן, בה מואשם אמיל 'מאני', המאהב של ביתו של לורסה הגיבור-ניקול.
כיתר סיפורי המתח , שאיני רגיל אליהם למען האמת, הסיפור גורם עור וגידים רק בשליש האחרון ותופס תאוצה.

אמיל מאני בכלא, פרקליט המחוז לא יכול לחלץ יותר את לורסה, שמצדו עובר לייצג את אמיל מאני-
"אמיל לא יכול להתאפק, קפץ על רגליו וקרא בפנים מעוותות:
רוצח...פחדן...פחדן
שפתיו רעדו
פחדן!...פחדן!...
ואחר-כך תנועה שלא ציפה לה: לוסקה הפיל עצמו ארצה, שוכב מלוא אורכו, ראשו בין זרועותיו והוא בוכה ובוכה...

במרכז היו פניו של אב בית הדין,גרוטסקי כמו בובת תיאטרון, עד שנדמה כאילו הוא צוחק".
ע"מ 344.

"אני לא יכול עוד", חותם גיבור הסיפור לורסה. האמת תצאה לאור, וסימנון יאפשר כעבור 10 שנים לכתוב משהו חדש לגיבורו לורסה.

שתי הסיפור ב"מדרגות הברזל" הם טראגים, בשתיהם- אם זה אטיין היורש מת כדי להיות מת, או לוסרה שרק יוצא מדעתו , נוכח ביתו ניקול והמאהב אמיל וג'וזפין האהובה על ניקול, אך עושה לו את המוות. עד שהוא משתגע, מנסה להרוס לכולם ובסוף נאלץ להתאזן בכלא במשך 10 שנים.

תוספת אחרונה לחוות דעת זאת- "מכתב לאמי":

יום חמישי, 18 באפריל 1974
אימו מתה לפני שלוש שנים (סימנון ימות 15 שנה אחר"כ).

הוא באה מאמריקה לבקר אותה בבית החולים בשוויץ, (בלייז') מוקף יותר מ תרי עשר(15) מבני משפחתו וקרוביו המקיפים את האם הגוססת במיטת מותה בבית החולים.

"למה באת, זורז'?
(אתה רואה , אני עדיין כאן)
כמובן שזה שרף אותו ועל זה הוא כותב. הוא מתאר את חייה של אימו . הנרייט סימנון הייתה אימו שאביה מת שהייתה בת 5. היא ניהלה עסק לאחר שבעלה שתה והתעולל . ז'ורז' היה ילד חולני שהלך בשינה, כמו בנו שלו ונכדה שלה. כשהיא באה לאמריקה לבקר אותו, אישה צנועה ושתקנית הייתה הנרייט, זרקה לה קרובה מהמשפחה את המחוך שלה וקנו לה חדש. את אותו המחוך שלבשה במשך כל חייה , והיא עברה על כך על סדר היום, מסרבת מבנה , הסופר המפורסם לקנות לה בגדים חדשים ולהלביש אותה.היא דחקה בבנה להיות עובד מדינה (ברכבת) לפני היותו סופר.
כמה זורז' שמח בשבילה שאביו יצא לפנסיה והיא סוף סוף זכתה להיות עם קצבה ששחררה אותה כלכלית.
אביו היה מטר שמונים וחמש והיא בקושי מטר שישים. היא התחתנה לאחר מותו , לחמת ז'ורז'.

"מה שלומך ז'ורז' ?
את מחייכת אלי. האם את מחכה לי? האם הביקור הדו-יומי הזה משמח אותך?".

היא חייה בביתה וסירבה ללכת לבית אבות. הבית שלה היה להצלחתה.
הנרייט גססה 8 ימים ומתה. היא הייתה בת 90 במותה.

מכתב לאמי מומלץ לכול מי מהרהר על הוריו ו ה אמהות האהובות .

Magnifique, כתביו של ז'ורז' סימנון הם מרק Bouillabaisse נפלא לחורף.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על מדרגות הברזל - ספריה לעם #507