ביקורת ספרותית על בית גידול מאת ג'ודי עדיני
ספר מעולה

---

את ג'ודי עדיני אני מכירה בנסיבות אחרות, ומאוד שמחה שהכרתי אותה כך. הכרתי אותה בתוכנית ליהדות של חילונים ודתיים מדרשת עין פרת זה נקרא אז כיום זה נקרא ''מבוע''
לפני לימודים אקדמאיים, הייתי בת 22 והייתי מאוד ילדה, למרות שהייתי בת 22 הרגשתי 18,ומשום מה לי ולג'ודי יצא לדבר על דימוי גוף שלילי , ועל נפש זה ממש העסיק אותי בזמנו, אני חושבת שגם בזמנו זה העסיק אותה. ונודע לי לאחרונה שהיא הוציאה ספר.
הסיפור מגולל את סיפורה של מרים שעובדת בבית מכסה לנשים שהוקם כתחלופה לאשפוז פסיכאטרי קונבציונאלי ללא ניסיון טיפול קודם. היא נקשרת לבנות, נהפכת לבת בית, היא נקשרת לאחת הדמויות בשם אביגיל שעברה כביכול אונס, היא נקשרת ויחד עם הסיפורים של הנשים, היא טווה את הסיפור שלה, את הסיפור הנפשי שלה בצורה מאוד מרגשת. התחברתי מאוד לעולם הדימויים של עדיני, הספר יושב עליה בול, כאילו היא כתבה את עצמה מאוד התרגשתי, סיימתי בנשימה אחת. הוא גם כתוב ברמה גבוהה מאוד, כתיבה אותנטית, ויזואלית, הייתי אומרת שאני מצליחה להיכנס לנפש הדמויות בצורה אותנטית. הספר בעיני חזק מאוד, כשאני לא אתפלא אם הוא אי פעם אולי יזכה בפרס, לא משוחדת, אבל אהבתי מאוד את הספר, והוא ראוי באמת לשבח.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על בית גידול