אלון ארד בנוסף להיותו משורר, סופר ועורך הוא מורה לאזרחות ולספרות בתיכון למעלה מעשור.
לאחר שבועיים בהם לא קראתי שום ספר התחלתי היום לקרוא את המורה וסיימתי לקורא אותו לאחר כמה שעות. הספר הוא קצר 141 עמודים ויש בו אפקט מותח שגורם לקריאה לזרום ולקורא להתקדם בספר עד הסוף המרתק.
מהקריאה בספר אני מבין שהמצב בתיכונים בארץ לא טוב בכלל. יש הרבה פרוטקציות והמורים ממש מסכנים. השכר נמוך העבודה קשה ומאתגרת וזאת למדתי בכמה שעות קריאה מפי אלון שהוא מורה כבר 10 שנים.
בבית הספר, מורה בבית ספר תיכון בעיר גדולה בסך הכול רוצה לסיים יום עבודה ולחזור הביתה לחגוג עם אשתו האהובה יום נישואין ראשון.
מתברר שהמשימה קשה. המורה נפצע. לא מוצא זמן אפילו ללכת לשירותים, פוגש מורים ומורות יותר מסכנים ממנו, כל הזמן יש רעש, כל הזמן יש צעקות הרגשתי ממש מזל שאני לא מורה. כפי שהמורה כותב בספר זו לא עבודה לכל אחד. הקריאה מפעילה את הדמיון ולא ברור עד הסוף מה באמת קורה בבית ספר ומה המורה מדמיין. מציאות מתערבבת עם דמיון, הזיות, דרמות אנושיות נוגעות ללב והכול במין אוירה מסויטת גובלת בטירוף.
נסחפתי אחר העלילה קצב אירועים מהיר ומעניין. הקריאה לא מעיקה הסופר לא טורח לכתוב דברים שלא מקדמים את העלילה ונוצר פה ספר ישראלי חדש מעולה שבא מניסיון של שנים בהוראה.
הספר יצא בקטרזיס הוצאה לאור.
ערך את הספר העורך המוכשר: אסף שור.
הספר יצא ממש בזמן האחרון.
ספר מומלץ ממריץ את המחשבה ולצד הפסימיות יש בו הרבה חמלה אנושית ועדינות.


















