לא תיכננתי להמשיך את הסדרה, אבל אז ראיתי בתצוגה בספרייה שלי את הספרים של סדרת הבת של דם אכזרי, והם קרצו לי.
בסופו של דבר מה שדחף אותי להשתמש בקוד השאלה שלי לאתר עברית כדי להמשיך את הסדרה, היה סרטון שבו הבוקטיוברית האהובה עליי נסעה לשיקגו, והעלילה של הספרים האלה מתרחשת בשיקגו.
ברגע שהרגשתי את החשק, עשיתי את ההחלטה המהירה להשאיל אותו למרות שלא הייתי בטוחה שבאמת אקרא אותו בסוף.
מסתבר שהחלטות מהירות, שמבוססות על חשק ברור למשהו, לעיתים נדירות מאכזבות.
דווקא הדברים שחושבים עליהם יותר מדי, עלולים לאכזב.
זה הספר החמישי בסדרה, שעבורי היא סדרה של שלושה כוכבים קלילים ולא משמעותיים, וזה הספר שהכי אהבתי עד כה.
הזוג הספר הזה הוא הזוג האהוב עליי, והסמאט פה היה... משוגע.
לא יודעת מאיפה קיבלתי את הרושם שהספר החמישי והשישי הם יותר אפלים מהקודמים, כי הספר הזה לא היה לי אפל כל כך, לדעתי העלילה שלו הכי מעניינת.
ואל תזלזלו בי, יש לי זיכרון נהדר ואני זוכרת את עלילת כל הספרים הקודמים, הנה אני אוכיח:
הספר הראשון, נישואים כפויים בין הבת של משפחת גאלו (המאפיה האיטלקית) לבן הבכור של משפחת גריפין (המאפיה האירית).
הספר השני, האחות הקטנה של משפחת גריפין שבכלל לא מעורבת במאפיה נחטפת על ידי הבוס של המאפיה הפולנית, והיא מתאהבת בחוטף שלה.
הספר השלישי, עוקב אחרי אחד הבנים של משפחת גאלו, שמכור למכוניות, ומתכנן לשדוד בנק כדי לממן פרויקט של המשפחות, והוא מתאהב במישהי שהוא הכיר בתיכון.
הספר הרביעי, עוקב אחרי דנטה הבן הבכור של משפחת גאלו, ואחרי אהובתו שעזבה ושברה לו את הלב לפני שנים ואיך שהם מתחברים מחדש כשהיא חוזרת שיקגו.
בהשוואה לספרים הקודמים, העלילה פה לדעתי הייתה הרבה יותר מעניינת, והספר הזה הראה את הכישרון של הסופרת לתת הרבה מידע בצורה הכי פשוטה ומהירה שיש.
כבר בפרק הראשון אנחנו מקבלים כל כך הרבה מידע, בסיס מוצק לכל המשך הסיפור.
מישהו מנסה להרוג את ריונה, שהיא הבת של משפחת גריפין והיא עורכת דין שעובדת עבורם על המון דברים שקשורים למאפיה.
הכרנו את ריילן בספר הרביעי, וקל יותר לחבב אותו מאת כל שאר הגברים בסדרה הזאת, כי הוא היה חייל בצבא, ונראה שיש לו משמעת, כישרון להרבה דברים ושהוא בעיקר חד תפיסה.
ריונה וריילן כבר הכירו לפני שדנטה קרא לו כדי שיהיה השומר ראש שלה, וריונה לא חיבבה אותו במיוחד, כי היא כמו חתולה שצריך להיזהר איתה, והוא מאוד כריזמטי ומדבר הרבה.
הסמאט פה באמת היה משהו מיוחד.
יש המון דברים ברומנים שלא יכולים לקרות, בגלל שהם פשוט דגל אדום ולא מתקבלים טוב ואי אפשר לתמוך בזוגיות כזאת.
אבל כאן, מכיוון שזאת סדרת ספרים שידועה בהיותה אפלה יותר, שבה לדמויות אין בעיה לרצוח ולגנוב, דברים כמו רכושניות, קנאה, חטיפה - לא נראים כל כך נוראיים.
אני פשוט חושבת שזה מהנה לא לצפות ממישהו לעשות משהו שהוא לא בסדר, כמו לנשק מישהי בניגוד לרצונה, ואז איכשהו הוא עושה את זה וזה מתעכל לי בתור קוראת.
לא יודעת, סורי על האובר כנות, אבל יש משהו בדחיפה ומשיכה בין בני זוג שפשוט מוסיף, וכל הדינמיקה הזאת של צד אחד שרודף וצד שני שבורח - פשוט עובדת כל כך טוב בספרי מאפיה.
כי הם כולם רוצחים בכל אופן... קצת רעילות לא ממש משנה משהו.
ובכל מקרה, זה לא הרגיש רעיל במקרה של הזוג פה, זה פשוט מסוג הדברים שאני מזהה כמשהו שיכול לעבוד רק ברומנים אפלים שכאלה.
אבל אני עדיין לא רואה איך הספר הזה אפל יותר משאר הספרים, לדעתי דווקא יש פה הרבה יותר חיוביות וקשר נורמלי בהשוואה לספרים אחרים בסדרה.
הספר האחרון הוא זה שמדאיג אותי.
יש לי תחושה שהוא יהיה הכי אפל, ולא ברמה שאני לא יכולה להתמודד איתה, אבל אני יודעת אחרי איזו דמות הספר הבא עוקב, ואפילו בספר הזה הייתה רמיזה לכך שהדמות הזאת עוברת תקופה רעה מנטלית.
אבל אולי אין מה לדאוג, הרי אלו רומנים אז ברור שבסופו של דבר הדמות הזאת תמצא את הסוף השמח שלה.
הדבר החיובי שאני יכולה להגיד על כל הספרים מהסדרה הזאת, זה שהם נקראים נורא מהר.
הכתיבה אומנם לא יוצאת דופן או בולטת, אבל היא כתיבה מהסוג שמאוד ממוקד בעלילה ובדמויות עצמן, בצורה שהיא אולי לא הכי עמוקה ולא מעוררת חיבור רגשי לדמויות, אבל מעניינת ומותחת מספיק.
כמו סרט אקשן, עם סצנות אירוטיות בוטות.
אני חייבת להתוודות, שהיו קטעי סמאט בספר הזה שקראתי מהר כי רציתי שהם יסתיימו כמה שיותר מהר.
אתם יודעים, יש אנשים שכשהם רואים משהו מיני על המסך הם מכסים את העיניים או מריצים קדימה, אבל אני מהסוג שרואה באירוטיות חלק מהותי מהסיפור, ולכן אני ללא ספק לא מכסה את העיניים וללא ספק מוחה כשמריצים לי קדימה.
אבל הפעם... זה פשוט לא היה הכרחי, קיבלתי את המנה של הסמאט שהייתי צריכה בפעם הראשונה שהם עשו את זה, וגם בפעם השנייה שהם עשו את זה, אז... אני לא מתכוונת להתנצל על כך שהשתדלתי להריץ לעצמי את הפעמים שבאו אחרי זה כמה שיותר מהר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
