ביקורת ספרותית על נישואים בהזמנה מאת אלה מייז
ספר טוב

---

לדעתי הספר היה יכול להיות הרבה יותר טוב, רובו היה נהדר.
יש פה את הטרופ של נישואים מזויפים, ואני חושבת שהוא נעשה מעולה בספר הזה.
הביצוע היה פשוט מספק, כמו למשל שמישהו מנסה למכור לי את הרעיון של רומן על בסיס הסיפור של "היפה והחיה", אני מפתחת ציפיות מסוימות וכבר יודעת אינטואיטיבית מה אני רוצה לקבל מהסיפור.
אז מה שאני מנסה להגיד, זה שקיבלתי את מה שרציתי לקבל מהטרופ שידעתי עליו לפני שהתחלתי לקרוא את הספר.

אוקיי, אני פשוט אכתוב את זה, היקום אמר לי לקרוא את הספר הזה.
אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל יש לי מערכת יחסים טובה עם היקום בכל הנוגע לספרים, ולפעמים היקום ממליץ לי על ספרים מסוימים - וקראתי את הספר הזה רק בגלל שהיקום אמר לי.
כן כן אני יודעת, זה נשמע מגוחך, ולכתוב על זה זה אפילו עוד יותר מביך.
אבל זה באמת קורה, ואני חווה את זה בהקשר של לבחור ספרים כל הזמן, ואני נהנית מזה, אז אני רק פה להגיד ליקום תודה על כך שהוא יודע מה אני אוהבת ומראה לי איפה למצוא את זה.
הרי אם מישהו היה ממליץ לכם על ספר טוב, הייתם אומרים לו תודה בביקורת שלכם לא?
אז הנה, אני אומרת תודה ליקום.
-

אני לא אוהבת שמשקרים לי.
אבל! ואני יודעת שאבל זאת לא המילה שאמורה לבוא אחרי משפט כזה... אבל, יש מצב שאולי שקרים שהם מתוך רצון לעזור לבחורה ולהתקרב אל בחורה, הם הנקודת חולשה שלי.
אני לא רוצה לעשות ספוילר, אבל בספר הזה יש שקרים, מתוך מניע של להשיג מישהי ולעזור לה, ואני עפה על זה.

לא אהבתי כל חלק מהעלילה, אהבתי את המתח ואת המסתוריות לגבי השקרים של ג'ק, שהוא POV בספר, כלומר אנחנו קוראים גם מנקודת המבט שלו.
אני חושבת שהקונפליקט שיבוא בסוף היה ברור כבר באמצע הסיפור, ושהוא לא היה חזק מספיק כדי להצדיק את ההשפעה שהסופרת העניקה לו על התרחישים שבסוף הסיפור.
אני גם חושבת שהסוף של הסיפור היה קיטשי בקטע גרוע.
בקטע של לקרוא את הדברים היפים שהם אומרים אחד לשנייה ופשוט לרפרף, כי זה כל כך לא מעניין ולא מרגיש טבעי.

זה הכול היה מיותר, הרגיש מזויף, מלא בהבטחות לחיי הנישואים שלהם ורוב הדברים שהם אמרו היו כל כך "ווטאבר", חוץ מדבר אחד:
"אנסה ללמוד איך להבין שאת רוצה שנתעלס אבל נבוכה מכדי לבקש."
זה כן זכה לשנייה של הערכה ומחיאות כפיים מצידי, זאת שורה אחת טובה מתוך כתיבה מאוד מעופפת שלא הצליחה לתפוס אותי בתור קוראת.
ואני חושבת שנתקלתי בעצה לגבי משהו כזה, ושהעצה אמרה שאם משהו בכתיבה מרגיש תפל, תוודא שהשתמשת בכל חמשת החושים, ויש מצב שהטיפ הזה היה עוזר במקרה הזה.
או שלא, אני לא מבינה למה הסוף היה חייב להיות כתוב בצורה כל כך לא אמינה.

אז העלילה היא נישואים מזויפים.
ג'ק מציע נישואים לרוז על מנת לזכות במשהו שקשור לצוואה, שזה נשמע די צפוי ומשעמם ומשהו נעשה כבר אלף פעם.
אבל הפעם - הצוואה היא של דוד של רוז, שהחליט להעניק את הנכס שהוא הסכים לה להשתמש בו כדי לפתוח בית קפה, לבעלה של רוז, מבלי לציין במפורש שהוא מתכוון לארוס שלה ג'ושוע, שממנו היא נפרדה יומיים אחרי שהדוד מת בתאונה.
הסיפור ממש מתחיל ככה, ג'ק הוא עורך דין במקצועו, והוא מזמין את רוז למשרד שלו כשהיא בדרך לשיחה על הצוואה, ומציע לה ממש לפני הפגישה, להתחתן איתו על מנת שהיא תוכל להשתמש בנכס, כי הבני דודים שלה החליטו לא לכבד את החוזה שהיא עשתה עם אבא שלהם.
והיא חייבת להחליט בכאן ועכשיו אם כן או לא, על מנת שהם יצליחו לעבוד על בני הדודים של רוז, שהם מאורסים מתוך אהבה ולא כדי לקבל את הנכס.
רוז כבר בזבזה את כל החסכונות שלה על לקנות את מה שהיא הייתה צריכה כדי לפתוח את הבית קפה, והעסקה של ג'ק ממש מצילה אותה, ולכן היא מסכימה אחרי כמה רגעים של הסתייגות.
היא תתחתן עם ג'ק כדי שהיא תוכל להשתמש בנכס ולפתוח את הבית קפה שהיא חלמה לפתוח, והוא אחרי שנתיים יקבל את הנכס לעצמו.

לדעתי, אין בסיפור אלמנטים מבריקים.
זה מסוג הספרים שאפשר להגיד עליהם שהם באמת "רק רומן רומנטי", בעיקר בגלל הטרופ המאוד מוכר, של נישואים מזויפים.
אבל פשוט אהבתי את הזוג.
אהבתי את זה שג'ק זעפן ושרוז שמה לב שהוא אף פעם לא מחייך אליה, וגם הרקע של הבית קפה, העובדים, המשרד של ג'ק, ואיך שהחיים שלהם התחילו להשתלב זה בזה - זה היה נחמד.

יש ספרים מהז'אנר שאני חשה שהם יותר פתוחים לדמויות אחרות ומצבים אחרים, שיש בהם עלילות משנה ומורכבות שהיא מעבר לזוג עצמו, ושזה מוסיף לספר.
אבל במקרה הזה אנחנו עוסקים רק בזוג, ובדברים הקטנים שבסביבה שלהם, ככה שסיפור עצמו מרגיש מאוד קרוב וצפוף, ותלוי לגמרי בזוג.
הזוג תמיד נוכח, ושניהם שם כנקודות מבט, מה שאומר, שההנאה מהספר הזה תלויה מאוד באם הקורא מצליח לחבב את הזוג, את ג'ק העורך דין הזעפן ואת רוז שאוהבת לדבר הרבה ויש בה שובבות.
לגמרי גראמפי סאנשיין, שזה עוד טרופ מוכר, שבוצע כאן היטב.

זה בעצם העניין נראה לי, שזה ספר לפי חוקי הז'אנר, שבוצע היטב, בצורה שנותנת לקורא את מה שהוא רוצה.
כי מעבר לכך שהם מזייפים נישואים אנחנו לא יודעים כלום, אז באמת רק נשאר שהאלמנט הזה של הנישואים המזויפים יהיה מהנה, ועבורי הוא היה מהנה.
והוא היה יכול להיות חמישה כוכבים... אבל הקונפליקט המעפן, והסוף הקיטשי, והתחושה הזאת איפשהו בחלק השלישי של הסיפור, שהוא קצת נגרר - כל זה ללא ספק גרם לי לשכוח קצת את זה שממש ממש נהניתי מרוב הספר.

יש מצב שהוא פשוט ארוך מדי.
יש מצב שהסוף הקיטשי הוא כי הסופרת יותר מדי התאהבה בדמויות שלה ורצתה להיפרד מהם וסוג של להגיד להם כמה הם היו משמעותיים עבורה - דרך זה שהיא הכניסה להם לפה יותר מדי מילים, ברגעים שלא הרגישו טבעיים לדמויות.
אני לא יודעת למה זה, אני שונאת את זה, אבל זה קורה בהרבה ספרים שבסוף הספר הדמויות מתקשרות ומביעות דברים שלא מרגישים טבעיים.

אני יודעת שהז'אנר הרומנטי לא מצטיין בהיותו ראלי, אבל אני אתן לכם דוגמה למשהו שאני שונאת, וזה שהאפילוג קופץ שנים קדימה ומראה את החיים של הדמויות בעתיד, והשיח בין הדמויות כאילו מסכם את כל הסיפור שלהם, את איך שהיה בהתחלה, וזאת פשוט לא שיחה שלדעתי הגיוני שבני זוג יעשו אחרי שנים של זוגיות וילדים.
אני ממש ממש מתעבת את זה, אם כבר את קופצת חמש שנים, תגרמי לזה להרגיש כאילו הם באמת עברו חמש שנים ביחד ואל תכניסי להם לפה משפטים כמו: "לא סבלתי אותך בהתחלה, אבל אז הוכחת לי שאתה בדיוק הגבר שאני צריכה." (בלעעע)

אני שונאת לסיים בנימה שלילית, אבל זה ראוי במקרה הזה, כי פרידה זה אחד הדברים שהכי חשובים לי במערכות יחסים, ואני מאמינה שהחלק הכי חשוב בסיום - זה איך אתה משאיר את האנשים שאיתם סיימת את מערכת היחסים.
אני תמיד שואפת להשאיר אנשים במצב יותר טוב מהמצב שבו הם היו כשהם רק הכירו אותי.
אז החלק הזה של להיפרד מהקוראים, לתת לקוראים להיפרד מהדמויות ומהסיפור, מבחינתי - הוא קריטי כי זה מה שהכי נחקק לקורא, התחושה של הסוף.
אפשר לראות את זה עם הרבה ספרים שהם ללא ספק לא מושלמים, ובכל זאת קיבלו מהרבה קוראים חמישה כוכבים, ולדעתי זה הרבה בזכות הסוף המספק שהסופרים הצליחו להעניק לסיפור.

האם סוף מספק לביקורת יעניק לי יותר לייקים?
ובכן... עכשיו הראש שלי מתחיל להעלות השערות על מה נחשב "מספק", ואני יכולה להרגיש שזה הולך לכיוון של בדיחה סוטה, אז אני אעצור כאן.
תגידו לי תודה על כך שחסכתי את זה מכם, או שתגנחו בעצב.

אופס.
לא משנה עזבו.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על נישואים בהזמנה