הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בדצמבר, 2024
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
האכזבה במקרה הזה היא כולה תוצרת בית – הבית שלי... ציפיתי למשהו אחר ולא הצלחתי לגייס סבלנות למה שהספר הזה הוא באמת – סיפור מתקתק עם הסתכלות פשטנית על החיים, מתובל ברומנטיקה (במידה. לפחות ב 40% מהספר שקראתי) עם כמות מקובלת של התקרבנות והצדקה עצמית. עם התייחסות לעבר הווה ועתיד, כמקובל בספרות מהסוג הזה.
ובכן מיקה היא בת 34, עובדת במה שאנחנו מכנים בנימוס "עבודות סטודנטים" (היא מזמן לא סטודנטית) ומחזיקה בהן מעמד חודשים ספורים. היא לא יכולה לקנות כוס קפה בלי לחשבן את פרוטותיה. לפני 16 שנה היא מסרה את התינוקת שילדה לאימוץ. שלא בדומה לנהוג בארץ – אימוץ בארה"ב כרוך במו"מ עם ההורים המאמצים, בקשר מסויים של המוסרת לאימוץ עם משפחת המאומץ, גם אם התינוק נמסר ביום היוולדו. יום אחד היא מקבלת שיחת טלפון מנערה, המצהירה שהיא ביתה ומכאן מתחילה "מערכת יחסים" בין השתיים ובין עוד כמה מעורבים. [מה שכתבתי כאן הוא ממש התיאור בתחילת הסיפור וגם על הכריכה האחורית. כנראה שאינו ממש ספויילר]
מה הפריע לי? בסיפור משולבים קטעים מעברה האומלל של מיקה, שנולדה וגדלה להורים יפנים אמריקאים. אמה הקשוחה והפרפקציוניסטית לא תמכה במיקה! לא האמינה ביכולותיה האומנותיות! דרשה ממנה ללמוד "מקצוע שימושי" ולא אומנות! לא הציעה לה להחזיק בתינוקת ולעזור לה בגידולה! בקיצור – לא היתה האם האולטימטיבית שאנחנו מצפים לה בעקבות המנטליות המקובלת היום לגבי תמיכה בילדים. מאליו מובן שהאירוע המכונן - מסירת התינוקת לאימוץ - הוא הסיבה שמיקה נשארה באותו מקום בשנים הבאות ולא הצליחה להתבגר ממנו. הדמות של פני, הילדה שנמסרה לאימוץ, היא משהו, שכל הורה היה מבקש לעצמו: היא חביבה, לא מרדנית, נחושה, יוצרת קשר מיידי, מבינה ותומכת – בדיוק מה שמיקה היתה זקוקה לו כאם...
משמה של הסופרת (ומהשם שהיא נתנה לגיבורה) אני מסיקה שהיא כנראה מכירה הורים יפנים מידע אישי. הנושא של חינוך יפני יחסית לחינוך המערבי המוכר לנו, עולה בספר בלי להתעמק בו.
כאמור – קראתי 40% ונטשתי. אני מוכנה לקרוא על עולם חדש ואמיץ בספרות בדיונית – רצוי עם כמה חייזרים וטכנולוגייה מגניבה. קשה לי לקרוא תיאורים מתקתקים ולא מציאותיים של העולם שאני מכירה די טוב שמתחזים למציאות ומאפשרים לחלק מהקוראים להאנח בהזדהות. כשאני קוראת את מה שכתבתי, נראה שהביקורת החמצמצה אינה על הספר, אלא על גישתי, שאינה מפרגנת יותר מדי לחלומות בהקיץ ולעולם אידיאלי.
1/2
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 8 חודשים)
חן חן, אברהם.
אתה צודק. "לחפש את מה שאין" הוא שמה האחר של האכזבה. הכי נכון כנראה הוא להתייחס לכל ספר כפי שהוא ולשפוט אותו לפי מה שיש בו. לצערי לא הצלחתי לעשות את זה במקרה הזה וגם במקרים אחרים. |
|
אברהם
(לפני 8 חודשים)
לפעמים...
אנחנו מחפשים בספר את מה שאין בו.
גם גישה "פשטנית" היא "סוגה" ברמה נמוכה. ובכל זאת הסקירה שלך נהדרת. וכמאמר המשורר:"מעולם לא הבטחתי לך גן של שושנים" יפה לך שצלחת 40% |
|
yaelhar
(לפני 8 חודשים)
תודה רבה, דן.
ממש שמחתי לקרוא אישוש להשערותי. אני התעצלתי לחפש עובדות עליה. |
|
yaelhar
(לפני 8 חודשים)
תודה רבה, מורי
קניתי ב"עברית". הוא דווקא מתהדר ב"רב מכר של הנ.י.ט. |
|
yaelhar
(לפני 8 חודשים)
תודה רבה, וונדי פן
אולי תאהבי יותר ממני. |
|
דן סתיו
(לפני 8 חודשים)
yaelhar
ביקורת משכנעת הכתובה, כהרגלך בקודש, מצוין.השתכנעתי מסקירתך שנראה שגם אחרי 40 אחוזים מהספר (מקווה שזה עובר את סף המינימום לקריאה שקבעו שומרי הסף בסימניה), אין סיכוי לפריצת דרך. משיטוט בויקיפדיה למדתי שהיא אכן אמריקנית ממוצא יפני, בת 37 והחליפה בעברה מקצועות בתדירות גבוהה. ספרה זה נכנס לרשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס ב-2022 - סדין אדום לגבי לא מעט מחברי סימניה.
|
|
מורי
(לפני 8 חודשים)
הספר לא ממש עף בחנות.
|
|
וונדי פן
(לפני 8 חודשים)
שמתי עליו עין ב"עברית", תודה על האזהרה.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת